שאלות נפוצות

אנשים רבים מדווחים כי מפעם לפעם הם חשים הפסקה רגעית בדופק הלב. התחושה הזאת של החסרת פעימה נובעת מפעימה חשמלית מוקדמת של הלב, שאחריה הלב "נח" למשך זמן ארוך יותר עד לפעימה הבאה. הסיבה לכך יכולה להיות ממקור פרוזדורי (PAC - Premature atrial contraction) או חדרי (PVC - Premature ventricular contraction), והטיפול בכל אחד ממקורות אלה הוא שונה ונתון לשיקול דעתו של הקרדיולוג. רופאי קרדיו-טים הם מומחים בהערכה ובטיפול בפעימות מוקדמות והפרעות קצב אחרות.

ברדיקרידה (Bradycardia) היא ביטוי לקצב לב איטי (פחות מ-60 פעימות לדקה). ברדיקרדיה עלולה להיגרם מפעילות לא תקינה של קשרית הגת (SA node) או מבעיה במערכת ההולכה, שגורמות לפעילות איטית של החדרים - אף על פי שהקצב בפרוזדורים הוא תקין. רופאי קרדיו-טים הם מומחים בהערכה ובטיפול בברדיקרדיה ובהפרעות קצב אחרות.

טכיקרידה (Tachycardia) היא הפרעת קצב מהירה. יש סוגים רבים של הפרעות קצב מהירות, וניתן לחלקן לטכיקרדיות על חדריות (SVT - Supra Ventricular Tachycardia) וטכיקרדיות חדריות (VT - Ventricular Tachycardia). ההבדל בין שתי הקטגוריות הוא במיקום המקור של הפרעת הקצב.

פרפור עליות (Atrial Fibrillation) זוהי הפרעת הקצב השכיחה ביותר. פרפור עליות נגרם עקב היווצרות של הרבה מוקדים ומעגלים חשמליים בפרוזדורים, ששולחים גירויים חשמליים מהירים ולא סדירים. רופאי קרדיו-טים הם מומחים בהערכה ובטיפול בפרפור עליות ובהפרעות קצב אחרות. הגישה הרב תחומית של מרכז קרדיו-טים מבטיחה ניהול מיטבי ונכון של מטופלים עם הפרעות קצב.

טכיקרידה חדרית (VT - Ventricular Tachycardia) היא הפרעת קצב המתבטאת בדופק מהיר שמקורו בחדרי הלב. הפרעת זו יכולה להופיע לא רק אצל חולי לב, אלא גם אצל אנשים בריאים עם לב תקין. חומרת ההתייחסות להפרעת טכיקרידה חדרית תלויה בהימצאות מחלת לב או הפרעות גנטיות.

זוהי בדיקת אק"ג שנמשכת 48-24 שעות ברציפות באמצעות מכשיר זעיר הנישא על ידי המטופל, ומקליט את פעילות הלב ברציפות. המכשיר כולל 12-2 אלקטרודות שמוצמדות לגוף באמצעות מדבקות. המכשיר מקליט את פעילות הלב ברציפות, והוא יעיל כאשר יש תסמינים דוגמת דפיקות לב שמופיעים בתדירות גבוהה. הבדיקה מתבצעת במרכז קרדיו-טים במהירות וביעילות.

מקליט אירועים (Event Recorder) הוא מכשיר חיצוני קטן לניטור הניתן למטופל למשך כמה שבועות או חודשים, במקרים שבהם תדירות הפרעות הקצב נמוכה יחסית. כאשר המטופל חש בתסמינים, הוא מניח את האצבעות על המכשיר וקצב הלב שלו מתועד במשך 30 שניות (אפשר לשדר את תוצאות הניטור למוקד רפואי). המכשיר דורש הפעלה על ידי הנבדק, ולכן אינו מתאים במקרים שבהם המטופל מאבד הכרה תוך כדי הפרעת הקצב. הבדיקה ניתנת במרכז קרדיו-טים במהירות וביעילות.

מקליט חיצוני (External Loop Recorder) הוא מכשיר ניטור קטן עם כמה אלקטרודות, שמחוברות לגוף המטופל באמצעות מדבקות. המקליט ניתן למטופל כאשר תדירות הפרעות הקצב נמוכה, והוא מאפשר לתעד בלחיצה את שלוש הדקות שקדמו להופעת התסמינים וכן דקה לאחר הלחיצה (אפשר לשדר את ההקלטה למוקד רפואי). הבדיקה ניתנת במרכז קרדיו-טים במהירות וביעילות.

מקליט פנימי (Internal Loop Recorder) הוא מכשיר ניטור המושתל מתחת לעור, באזור החזה השמאלי, ומקליט את הפעילות החשמלית של הלב באופן רציף למשך חיי המכשיר (שנתיים-שלוש). הליך השתלת מנטר תת עורי הוא פשוט, ומבוצע בחדר צנתורים על ידי מומחה להפרעות קצב (אלקטרופיזיולוג), תחת הרדמה מקומית באזור החזה. לאחר ההשתלה יש צורך במעקב כל 6-3 חודשים, או במקרה שהמטופל מדווח על תסמינים או על אירוע חריג. יש אפשרות לחבר את המכשיר למערכת ניטור המחוברת למוקד רפואי. הפעולה מתבצעת במרכז קרדיו-טים במהירות וביעילות.

אבלציה (Ablation), "צריבה", היא פעולת צנתור חשמלי שמיועדת לטפל בהפרעות קצב מסוגים שונים על ידי צריבה של רקמה בשריר הלב. לרוב הצריבה נעשית בצנתור דרך ורידי המפשעה תחת הרדמה מקומית, אולם לעתים הרופא המטפל יחליט לבצעה בהרדמה מלאה. רופאי קרדיו-טים הם מומחים בביצוע צריבות ובעלי ניסיון רב בתחום זה.

רוב המטופלים אינם זקוקים להכנה מיוחדת, ויכולים להסתפק בבדיקות דם שגרתיות הכוללות ספירת דם, תפקודי כליות ואלקטרוליטים ותפקודי קרישה. למטופלים מעל גיל 60 יש צורך גם בצילום חזה. לפני הצריבה יש צורך בצום של כ־6 שעות. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הקרדיולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות לפני הפעולה. בימים שלפני הפעולה צוות קרדיו-טים ייצור קשר עם המטופל, יתאם עמו את מועד הפעולה וינחה אותו כיצד להתכונן אליה, בהתאם להמלצות הרופא.

ביום הפעולה מומלץ ליטול את התרופות הקבועות עם מעט מים, אלא אם הרופא המפנה ציין אחרת. מטופלים הנוטלים תרופות לדילול דם (קומדין, פרדקסה, קסרלטו, אליקוויס) צריכים לקבל הנחיות ברורות אם צריך להפסיקן. לעתים במהלך הפעולה נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד, לכן מטופלים שיש להם אלרגיה ליוד צריכים לקבל הכנה מתאימה. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הקרדיולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות לגבי הטיפול התרופתי טרום הפעולה.

קוצב לב (Pacemaker) הוא מכשיר בגודל של קופסת גפרורים המוחדר מתחת לעור ומחובר באמצעות אלקטרודות ללב. מטרת הקוצב היא לטפל בקצב לב איטי, הנובע מהפרעות בקשרית הגת (SA node) או במערכת ההולכה החשמלית.
כיום קיים קוצב חדש וזעיר בשם Micra, שגודלו כ-2 ס"מ בלבד - כעשירית מגודלם של הקוצבים המקובלים בתחום. הקוצב מושתל ישירות ללב באמצעות צנתור, תחת הרדמה מקומית. טכנולוגיה זו תורמת לצמצום משמעותי של סיבוכים האפשריים בהשתלת קוצב רגיל, והיא אינה כרוכה ביצירת חתכים, בליטות או צלקות באזור בית החזה. רופאי קרדיו-טים הם מומחים בהשתלת קוצבי לב ובעלי ניסיון רב בתחום זה.

בדומה לקוצב לב, גם הדפיבירילטור (ICD - Implantable Cardioverter Defibrillator) מושתל מתחת לעור. בנוסף להיותו בעל יכולות קיצוב, הוא מזהה הפרעות קצב חדריות מסכנות חיים, ובשעת הצורך מתוכנת לתת שוק חשמלי במטרה להשיב את קצב הלב לסדרו. רופאי קרדיו-טים הם מומחים בהשתלת דפיברילטורים ובעלי ניסיון רב בתחום זה.

ביום הפעולה מומלץ ליטול את התרופות הקבועות עם מעט מים, אלא אם הרופא המפנה ציין אחרת. מטופלים הנוטלים תרופות לדילול דם (קומדין, פרדקסה, קסרלטו, אליקוויס) צריכים לקבל הוראות ברורות אם צריך להפסיקן. לעתים במהלך הפעולה נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד, לכן מטופלים שיש להם אלרגיה ליוד יקבלו הכנה מתאימה. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הקרדיולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות לגבי הטיפול התרופתי טרום הפעולה.

רוב המטופלים אינם זקוקים להכנה מיוחדת ויכולים להסתפק בבדיקות דם שגרתיות הכוללות ספירת דם, תפקודי כליות ואלקטרוליטים ותפקודי קרישה. למטופלים מעל גיל 60 יש צורך גם בצילום חזה. לפני ההשתלה יש צורך בצום של כ־6 שעות. בכל מקרה, יש להיוועץ עם הקרדיולוג המטפל לצורך הנחיות אישיות טרם הפעולה. בימים שלפני ההשתלה צוות קרדיו-טים ייצור קשר עם המטופל, יתאם עמו את מועד ההשתלה וינחה אותו כיצד להתכונן אליה, בהתאם להמלצות הרופא.