התקף לב (אוטם שריר הלב) – מהם התסמינים? ומה עושים בזמן אמת?
כל מה שאתם צריכים לדעת על הגורמים להתקף לב, הסימנים שעשויים להופיע, האבחון ודרכי הטיפול האפשריות, כולל טיפים שיכולים להציל חיים.
התקף לב, או אוטם שריר הלב, הוא אירוע חירום רפואי המהווה גורם תחלואה ותמותה משמעותי ברחבי העולם. חשוב להבין את הגורמים, לזהות מוקדם את התסמינים ולדעת כיצד לפעול במהירות בזמן אמת.
הכנו לכם מדריך מקיף הכולל מידע על ההבדלים בין התקף לב בקרב גברים ונשים, על בדיקות חשובות כמו אק"ג או בדיקות דם (CPK, טרופונין) ועוד.
מהם התסמינים האופייניים של התקף לב?
זיהוי מוקדם של התסמינים חיוני להתערבות רפואית מהירה. התסמינים האופייניים כוללים:
- כאבים בחזה או לחץ בחזה - תחושה של כובד במרכז החזה היא הסימן השכיח ביותר.
- קוצר נשימה - עשוי להופיע עם או בלי כאבים בחזה.
- כאב או תחושת אי נוחות שמקרינים לכתפיים, לזרועות, לגב העליון ואפילו ללסת, לצוואר או לגרון (אופייני בנשים) או לבטן העליונה (כאב שמזכיר צרבת או הפרעת עיכול).
- בחילות או הקאות.
- סחרחורת או עלפון.
- זיעה קרה.
- עייפות קיצונית (בעיקר בנשים).
לעיתים, התקף לב עשוי להתרחש ללא תסמינים ברורים, מצב המכונה "התקף לב שקט".
מהו אוטם שריר הלב?
אוטם שריר הלב מתרחש כאשר זרימת הדם ללב מופחתת מאוד או חסומה לחלוטין. חסימה זו נגרמת לעיתים קרובות על ידי קריש דם בתוך עורק כלילי - עורק אשר מספק דם לשריר הלב. החסימה מונעת מחמצן וחומריי מזינים להגיע לרקמת הלב, מה שמוביל לנזק או למוות של תאי שריר הלב.
בבסיסו של אירוע לבבי נמצאת דלקת בשריר הלב שעלולה לנבוע מגורמים שונים, ביניהם כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה ועישון. החומרה וההשפעה של התקף לב משתנות, בהתאם לכמות הזמן במהלכו נמנע חמצן משריר הלב חסר חמצן ולהשפעה שחווה השריר.
חיוני להגיש טיפול מהיר כדי לשקם את זרימת הדם, למזער נזקים ללב ולהציל חיים, ולכן קיימת חשיבות גבוהה למודעות לנושא של אוטם שריר הלב.
סטטיסטיקה והישגי הטיפול בהתקף לב בישראל
כ-25,000 ישראלים חווים התקף לב מדי שנה. זו אמנם שכיחות גבוהה, אך חשוב לציין ששיעורי התמותה מהתקפי לב ירדו ביותר מ-50% בעשור האחרון. השיפור נובע בעיקר מהרחבת זמינותם של טיפולים מתקדמים, כגון צנתורים מהירים, שמבוצעים ב-81% מהמקרים בתוך 12 שעות מההגעה לבית החולים. הגישה המהירה ויעילות הטיפולים, יחד עם שיפור במודעות הציבורית לתסמיני התקף לב, תורמים לשיעורי הישרדות גבוהים יחסית בישראל.
מה הסיבות לאוטם שריר הלב?
התקף לב נגרם על ידי שילוב של גורמים, שאחד מהם או יותר מובילים להפרעה בזרימת הדם ללב. הסיבות העיקריות כוללות:
- טרשת עורקים - הצטברות של פלאק, המורכב משומנים, כולסטרול וחומרים אחרים, בדפנות העורקים הכליליים. הצטברות זו מצירה את העורקים, ומפחיתה את זרימת הדם ללב.
- קריש דם - קרישי דם עלולים להיווצר ולחסום לחלוטין את זרימת הדם לאורך עורק כלילי.
- מתח רגשי - מתח חמור יכול לעורר אוטם שריר הלב, על ידי הגברה של ייצור אדרנלין שמצר עורקים ומעלה את לחץ הדם.
- מאמץ גופני - פעילות גופנית אינטנסיבית עלולה לפעמים להוביל להתקף לב, בעיקר בקרב אנשים עם מצבי לב קיימים.
כמה זמן נמשך התקף לב?
סיבוכים אפשריים של התקף לב
סיבוכים מיידיים (בשעות הראשונות)
- דום לב - הלב עלול להפסיק לפעום בשל הפרעה חשמלית. זהו מצב הדורש החייאה מיידית.
- הפרעות קצב - התקף לב יכול לגרום להפרעות חריגות שעלולות לסכן חיים.
- אי ספיקת לב - יכולתו של הלב לשאוב ביעילות יכולה להיות מופחתת משמעותית.
- הלם קרדיוגני - צורה חמורה של אי ספיקת לב, שבה הלב פתאום לא יכול לשאוב מספיק דם כדי לענות על צרכי הגוף.
סיבוכים בטווח הקצר והבינוני
- בעיות במסתמים - מסתמי הלב עלולים להינזק עד למצב של תפקוד לא תקין.
- פריקרדיטיס - דלקת של השק המקיף את הלב, הגורמת לכאבים בחזה ולהצטברות נוזלים.
- קרישי דם - קריש דם עלול להיווצר בחדרי הלב, ולהוביל לשבץ או בעיות אחרות אם הוא מגיע לאזורים אחרים בגוף.
סיבוכים לטווח הארוך
- קרע בלב - דפנות הלב עלולות להיחלש ולהיקרע. זהו סיבוך נדיר אך קטלני.
- מפרצת בחדר שמאל - מצב בו דופן החדר מתרחבת ונחלשת, מה שעלול להוביל לסיבוכים מסכני חיים.
- טיפול מהיר ויעיל בהתקף לב מסייע במניעה או בצמצום של סיבוכים אלה. בהמשך, חשוב להקפיד על מעקב רפואי קבוע ולבצע את ההתאמות הנדרשות באורח החיים.
הבדלים בתסמיני התקף לב בין נשים וגברים
התסמינים עשויים להשתנות באופן משמעותי בין נשים לגברים, ולהשפיע על האופן שבו אנשים חווים ומגיבים למצב.
נשים:
- במקרים רבים חוות כאבים פחות חדים בחזה או אי נוחות כללית (במקום כאבים).
- כאבים בלסתות, בצוואר או בגב העליון נפוצים יותר.
- ייתכנו בחילות או הקאות, גם ללא כאב חזה מובהק.
- קוצר נשימה נפוץ יותר אצל נשים, גם במנוחה.
- עייפות קיצונית או חולשה פתאומית עשויות להקדים את ההתקף.
גברים:
- לרוב מדווחים על לחץ חד או כאב חזק במרכז החזה, לעיתים עם הקרנה לכתף או לזרוע השמאלית.
- תיתכן הופעה של זיעה קרה וסחרחורת.
- כאב שמקרין לצד השמאלי של הגוף שכיח יותר אצל גברים.
חשוב לציין שלמרות ההבדלים, כל אחד ואחת יכולים לחוות כל שילוב של כל התסמינים אלה. טיפול רפואי מיידי הוא קריטי ללא קשר לדפוס הסימפטומים, שכן טיפול בזמן יכול להשפיע באופן משמעותי על ההחלמה וההישרדות.
האם בהתקף לב יש לחץ דם גבוה?
במהלך אירוע לבבי של אוטם שריר הלב, לחץ הדם יכול להשתנות. קיימת תפיסה מוטעית שהדופק תמיד גבוה במצב זה. במציאות, בדרך כלל קורים שני דברים:
- לחץ דם גבוה - בתחילה, תגובת הגוף ללחץ הנוצר בשל התקף לב יכולה לגרום לעלייה בלחץ הדם.
- לחץ דם תקין או נמוך - ככל שהתקף הלב מתקדם, במיוחד במקרים של דום לב או אי ספיקת לב, לחץ הדם יכול לרדת לרמות נורמליות או אפילו נמוכות בצורה מסוכנת.
מהן הבדיקות שיש לבצע על מנת לאבחן אוטם שריר הלב?
כדי לאבחן התקף לב, נערכות בדרך כלל מספר בדיקות מפתח:
- אק"ג - מדידת הפעילות החשמלית של הלב כדי לזהות אי סדרים ואזורים שניזוקו.
- בדיקת דם CPK ו/או טרופונין - זיהוי אנזימי הלב הספציפיים שדולפים לדם כאשר שריר הלב ניזוק.
- אקו לב - שימוש בגלי קול כדי ליצור הדמיה של הלב, שעוזר לזהות אזורים בשרירים שאינם מתכווצים כרגיל.
- CT לב - שימוש בחומר ניגוד וקרני רנטגן כדי לראות את החלק הפנימי של העורקים הכליליים, לזיהוי חסימות.
- צילום חזה - עוזר לשלול מצבים אחרים שעלולים לגרום לאותם התסמינים, כגון הפרעות בריאות.
בדיקות אלו מספקות מידע חיוני על מצב הלב ותפקודו, ומאפשרות לרופאים כגון קרדיולוג מומלץ לקבוע את מהלך הטיפול הטוב ביותר בכל אירוע לבבי.
מהם גורמי הסיכון לאוטם שריר הלב?
גורמים מסוימים מגבירים את הסבירות לחוות אוטם שריר הלב:
- גיל - הסיכון עולה עם הגיל, במיוחד עבור גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55.
- היסטוריה משפחתית - היסטוריה של מחלות לב במשפחה, במיוחד אצל הורה או אח/ות (קרבה ראשונה).
- לחץ דם גבוה - לחץ דם גבוה באופן עקבי מפעיל עומס נוסף על העורקים הכליליים.
- כולסטרול גבוה - רמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL) עלולות להוביל להצטברות פלאק בעורקים.
- עישון - גורם סיכון מרכזי הפוגע ברירית העורקים.
- סוכרת - מגבירה את הסיכון לפתח מחלות לב.
- השמנת יתר - עודף שומן בגוף, במיוחד סביב המותניים, מגביר את הסיכון להתקפי לב.
- חוסר פעילות גופנית - גורם שתורם למחלות לב שונות.
אם אחד או יותר מגורמים אלה תקף לגביכם, חשוב להישאר רגועים, ולזכור שניתן בהחלט לנהל את גורמי הסיכון באמצעות שינויים באורח החיים והתערבויות רפואיות, ולהפחית באופן משמעותי את הסיכון להתקף לב.
האם לחץ וחרדה יכולים לגרום להתקף לב?
בהחלט. בנוסף לגורמים שהוזכרו, לחץ, מתח וחרדה יכולים להעלות את הסיכון לאירוע לבבי חמור. מתח כרוני עלול להוביל ליתר לחץ דם, לנזק לעורקים ולקצב לב לא סדיר - מצבים המגבירים את הסבירות לבעיות לב. כמו כן, מתח מוביל במקרים מסוימים להתנהגויות לא בריאות כמו עישון, אכילת יתר או חוסר פעילות גופנית, שמעלים עוד יותר את הסיכון.
למרות שלחץ לבדו לא יכול לגרום ישירות להתקף לב, הוא מהווה גורם סיכון משמעותי, במיוחד בשילוב עם בעיות בריאות אחרות. חשוב לנהל את החרדה בעזרת טכניקות הרפיה, פעילות גופנית וייעוץ נפשי.
איך מטפלים בהתקף לב?
הטיפול בהתקף לב כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:
- אספירין - כדי להפחית את קרישת הדם ולאפשר זרימה של דם דרך עורקים צרים.
- ניטרוגליצרין - להרחבת עורקים כליליים באופן זמני, כדי להפחית את עומס העבודה של הלב.
- טיפול בחמצן - בשביל להבטיח רמות נאותות של חמצן בדם, במיוחד אם יש סימנים של מחסור.
- משככי כאבים - להקלה על אי נוחות הקשורה להתקף הלב.
- חוסמי בטא - על מנת להפחית את קצב הלב ולחץ הדם, ובהתאם את הדרישה של הלב לחמצן.
- מעכבי ACE - להורדת לחץ הדם והלחץ על חדרי הלב.
- נוגדי קרישה - למניעת היווצרות קרישי דם חדשים והתרחבות של הקיימים.
- צנתור והצבת סטנט - במטרה לפתוח כל עורק כלילי חסום ולהניח סטנט כדי לשמור את העורקים פתוחים.
- השתלת עורקים כליליים (CABG) - להחזרת זרימת הדם התקינה ללב.
לעיתים, לאחר הטיפול המיידי נדרש או מומלץ טיפול תרופתי מתמשך למניעת אירועים עתידיים.
חשוב להרחיב על האפשרות של צנתור, מכיוון שזה הטיפול המרכזי והיעיל ביותר כיום במקרים של התקף לב. ההליך מבוצע על ידי החדרת צנתר דרך עורק (בדרך כלל במפשעה או בפרק כף היד) והולכתו אל העורק הכלילי החסום. בשלב זה מנפחים בלון זעיר לפתיחת החסימה, ולאחר מכן משתילים סטנט (תומכן מתכתי, לרוב מצופה בתרופה) שנשאר בעורק כדי לשמור על זרימת דם תקינה.
צנתור נחשב להליך בטוח עם שיעורי הצלחה גבוהים מאוד. בעקבות התקף לב חריף, ביצוע צנתור תוך 90 דקות מהגעת המטופל מפחית משמעותית את שיעורי התמותה ואת הנזק לשריר הלב. לעומת זאת, במצבים של מחלת לב כלילית יציבה, צנתור אינו בהכרח מאריך חיים, אך עשוי להקל על תסמינים כמו כאבים בחזה.
שיקום והחלמה לאחר התקף לב
שיקום לאחר התקף לב הוא תהליך הכולל מספר שלבים. המטרה היא לשפר את תפקוד הלב, להפחית את הסיכון לאירועים חוזרים ולסייע לחולה לחזור לחיים פעילים ובטוחים. התהליך מתחיל כבר במהלך האשפוז, ונמשך לאחר השחרור במסגרת תוכנית שיקום מותאמת אישית.
שלב 1: שיקום בבית החולים
לאחר שמצב המטופל/ת מוגדר יציב, מתחילים בפעילות גופנית מתונה, כמו הליכה במסדרון, תחת פיקוח רפואי צמוד. במקביל, ניתנת הדרכה על שינויים באורח החיים, כולל תזונה נכונה, הפסקת עישון וניהול מתחים.
שלב 2: שיקום אמבולטורי
לאחר השחרור, המטופל/ת משתתף/ת בתוכנית שיקום במרפאה או במרכז שיקום. התוכנית כוללת פעילות גופנית מבוקרת, הדרכה על ניהול של גורמי סיכון ותמיכה פסיכולוגית. מומלץ להתחיל שלב זה תוך מספר ימים עד שבועות מהשחרור, בהתאם להמלצת הרופא.
שלב 3: שיקום עצמאי
בשלב זה, המטופל/ת ממשיך/ה בשגרה של פעילות גופנית באופן עצמאי, תוך הקפדה על ההנחיות שניתנו בשלבים הקודמים. המטרה היא לשמר את ההישגים, להמשיך לשפר את הכושר הגופני, ובכך למנוע אירועים לבביים עתידיים.
תוכנית שיקום מותאמת אישית הכוללת פעילות גופנית, שינויים באורח החיים ותמיכה נפשית משפרת את איכות החיים ומפחיתה את הסיכון להתקפי לב עתידיים.
חזרה לשגרה לאחר התקף לב
- חזרה לעבודה: לעבודה משרדית ניתן לשוב תוך 4-6 שבועות, בהתאם לקצב ההחלמה. כדי לשוב לעבודות פיזיות ייתכן ויידרש זמן ממושך יותר, בהתאם להערכת הקרדיולוג המטפל.
- נהיגה: בדרך כלל, מומלץ להימנע מנהיגה למשך שבוע עד ארבעה שבועות לאחר התקף לב, בהתאם לחומרת האירוע ולטיפול שניתן.
- פעילות גופנית: מומלץ להתחיל כבר בשלב השיקום הראשוני, באופן הדרגתי, לקיים פעילות גופנית. אפשר להתחיל מהליכה של 5-10 דקות ביום. המטרה היא להגיע ל-30 דקות של פעילות מתונה ברוב ימות השבוע.
- קיום יחסי מין: ניתן לחדש פעילות מינית כאשר המטופלים מרגישים מוכנים, לרוב לאחר כשבועיים עד שישה שבועות, בהתאם להמלצת הרופא ולמצב הבריאותי הכללי.
בכל מקרה, חשוב לפעול לפי הנחיות הרופא המטפל ולהיות קשובים לגוף. ברוב המקרים, ניתן בסופו של השיקום לחזור לתפקוד מלא ולשגרה, תוך הקפדה על מעקב רפואי ועל אורח חיים בריא ומותאם לגורמי הסיכון.
עזרה ראשונה? כיצד לפעול בזמן אמת
במקרה של חשד להתקף לב בסביבה שלכם, פעולה מיידית יכולה לסייע לכם להציל חיים:
- התקשרו לשירותי חירום - ראשית, ודאו כי מתבצעת פנייה לעזרה ראשונה. התקשרו מיד למוקד החירום 101. כל דקה של עיכוב עלולה להחמיר את המצב, וגם אם מתברר בדיעבד שלא מדובר בהתקף לב - תמיד עדיף לפעול מאשר להתחרט על פסיביות.
- תנו אספירין - אם לאדם יש אספירין במרשם ובהמלצת רופא, תנו לו/ה ללעוס לאט.
- בצעו החייאה במידת הצורך - אם האדם מחוסר הכרה ואינו נושם, בצעו החייאה.
- השתדלו להרגיע - שמרו על האדם רגוע ובמצב מנוחה ככל הניתן.
- שחררו בגדים צמודים - ודא שהבגדים לא מפריעים לנשימה.
- עקבו מקרוב - עד להגעת שירותי החירום, נטרו את המצב ואל תתרחקו.
זכרו, עזרה ראשונה מהירה ומתאימה יכולה להשפיע באופן משמעותי על התוצאה של התקף לב.
לסיכום, ידע מציל חיים, ולכן חשוב להכיר ככל הניתן את הסכנות והסימנים של התקף לב. פעולה מהירה ונכונה תעניק לכם ולאנשים היקרים לכם את הסיכויים הטובים ביותר למניעה או להפחתת הסיכון.
במרכז קרדיו-טים עומד לרשות המטופלים צוות מומחים מהשורה הראשונה בתחום רפואת הלב, הפועל משלב האבחון, דרך הטיפול ועד השיקום, במטרה לספק טיפול מיטבי לאנשים עם גורמי סיכון ולאחר התקפי לב, כדי למנוע אירועים נוספים בעתיד.
