מחלת לב איסכמית (Ischemic heart disease) נגרמת בדרך כלל בגלל היצרות באחד או יותר מעורקי הלב, לרוב עקב הצטברות כולסטרול ותאי דלקת בדפנות העורקים (טרשת עורקים, Atherosclerosis), והמשמעות היא חוסר באספקת החמצן דרך הדם הזורם לשרירי הלב.
רופאי קרדיו-טים הם מומחים בהערכה של מחלת לב איסכמית, והגישה הרב תחומית של צוות המרכז מבטיחה ניהול מיטבי ונכון של מטופלים עם מחלת לב איסכמית (Ischemic heart disease).
צנתור (Angiography) הוא כל פעולה שבה מוחדרת צינורית דקיקה ("קתטר") אל תוך העורקים המובילים ללב, במטרה לאתר חסימות או היצרויות. הצנתור הנפוץ הוא צנתור לב כלילי (Coronary angiography), שבו הצינורית מוחדרת אל תוך מוצא העורקים הכליליים ומוזרק דרכה חומר ניגוד. התהליך מתועד באמצעות קרני X, וכך נוצר סרט המדגים את העורקים הכליליים. רופאי קרדיו-טים הם מומחים בביצוע צנתורי לב ובעלי ניסיון רב בתחום זה.
קרא עודיש התוויה לבצע צנתור כלילי כאשר יש חשד קליני סביר לקיום של מחלת לב איסכמית. ההחלטה על ביצוע הצנתור מתקבלת על ידי קרדיולוג, המבסס את החלטתו על מגוון של ממצאים קליניים בשילוב התוצאות של בדיקות הדמיה לא פולשניות כמו מבחני מאמץ או טומוגרפיה ממוחשבת של עורקי הלב (Coronary CT) - בדיקה המוכרת גם בשם "צנתור וירטואלי".
קרא עודכל צנתור לב מתחיל בשלב אבחנתי, שבמהלכו מוחדרת צינורית דקה וארוכה אל מוצא העורק הכלילי ומוזרק דרכה חומר ניגוד. התהליך מתועד במסרטת רנטגן, ומאפשר אבחון מדויק של מצב העורקים הכליליים וזיהוי היצרויות, חסימות או שינויים מולדים בעורקים הכליליים.
קרא עודכאשר מודגמות היצרויות בעורקים הכליליים, יש כמה אפשרויות טיפול: חלק מהחולים יזדקקו רק לטיפול תרופתי, אולם כאשר ההיצרויות חמורות ניתן לפתוח אותן על ידי ניפוח בלון והשתלת תומכן (סטנט) – וזהו למעשה צנתור לב כלילי טיפולי (PCI - Percutaneous Coronary Intervention). רופאי קרדיו-טים הם מומחים בביצוע צינתורי לב ובעלי ניסיון רב בתחום זה.
קרא עודבשנים האחרונות גישת הצנתור מהיד צברה פופולריות רבה, לאחר שנים רבות שבהן הגישה המסורתית הייתה לבצע את צנתורי הלב הכליליים (Coronary angiography) מעורקי המפשעה. מחקרים שהשוו צנתור דרך עורק היד מול צנתור מעורק המפשעה מצאו כי רוב החולים שעברו צנתורים בשתי הגישות יבחרו את גישת הצנתור דרך עורק היד. כמו כן במהלך השנים מצטברות עדויות כי צנתור דרך היד הוא בטוח יותר מבחינת הסיכון לדימום באזור הדקירה של העורק. רופאי קרדיו-טים נוקטים בגישה הרדיאלית ומעדיפים לבצע צנתורי לב כליליים מעורקי היד בכל מקרה שבו זה אפשרי, והם בעלי ניסיון רב בגישה זו.
קרא עודצנתור לב כלילי מתחלק לשני שלבים - אבחנתי וטיפולי (במידת הצורך). השלב האבחנתי בצנתור הוא קצר ונמשך 30-15 דקות. משך הצנתור הטיפולי משתנה בהתאם לטיפול הנדרש: טיפול בהיצרויות פשוטות נמשך כחצי שעה, ואילו טיפול בהיצרויות מורכבות יכול להמשך שעה ואף יותר בחלק מהמקרים.
קרא עודסטנט (Stent) הוא תומכן מתכתי הבנוי כמעין רשת ומולבש על בלון. בזמן הצנתור מחדירים את הסטנס דרך העורק, בדיוק לאזור שיש בו היצרות. כשהבלון מתנפח, הסטנט נצמד לדופן העורק הכלילי ונשאר שם גם לאחר שמוציאים את הבלון מהגוף.
כיום רוב הסטנטים מצופים בתרופה (Drug eluting stent) המשתחררת באיטיות לדופן העורק ומונעת היצרות חוזרת באזור השתלת התומכן.
לקראת הצנתור יש לבצע בדיקות דם שגרתיות הכוללות ספירת דם מלאה, תפקודי קרישה וכימיה בדם, כולל תפקודי כליות (קראטנין) ואלקטרוליטים בדם. לעתים יש להפסיק חלק מהתרופות לפני הצנתור, על פי ההמלצה של הקרדיולוג. ביום הצנתור יש צורך בצום של 8-6 שעות, כך שמטופלים שעוברים צנתור בשעות אחר הצהריים צריכים להתחיל את הצום לאחר ארוחת הבוקר.
קרא עודזה נושא חשוב שצריך להיוועץ לגביו עם הרופא המטפל ו/או הקרדיולוג המצנתר מבעוד מועד. ברוב המקרים ממשיכים את מרבית התרופות הקבועות גם ביום הצנתור, אבל חשוב לבחון כל מקרה לגופו.
קרא עודחשוב לדווח על רגישויות לתרופות כבר במפגש הראשון עם הקרדיולוג, ובייחוד על רגישויות ליוד או לתרופות כמו אספירין ופלויקס. לדיווח המוקדם יש חשיבות רבה, מכיוון שבמקרים של רגישות לאחת התרופות יהיה צורך לבצע הכנה מתאימה לקראת הצנתור.
רוב המטופלים שעוברים צנתור אבחנתי משתחררים לביתם כבר באותו היום, לאחר השגחה של 4-2 שעות. מטופלים שעוברים צנתור טיפולי בדרך כלל נשארים בהשגחה עד למחרת בבוקר.
קרא עודלאחר צנתור טיפולי שכולל השתלת סטנט יהיה צורך להוסיף לטיפול התרופתי הקבוע שתי תרופות נוגדות טסיות, בדרך כלל אספירין בשילוב תרופה נוספת, למשך שנה.
קרא עוד
