מהי תעוקת חזה - אנגינה פקטוריס?
מהם הסוגים השונים של תעוקת חזה והתסמינים שלהם? כיצד מאבחנים אנגינה פקטוריס? איך מטפלים ומתי מומלץ לפנות לייעוץ קרדיולוג מומחה? כל המידע
תעוקת חזה, או אנגינה פקטוריס בלועזית, הוא מצב של כאב בחזה, הנגרם כתוצאה מירידה בזרימת הדם ללב. לרוב, מדובר בסימפטום של מחלת עורקים כלילית.
הכאב בחזה מתואר לעיתים קרובות כמעיכה, לחץ או כבדות. אנשים עם תעוקת חזה עשויים להרגיש כאילו מונח על החזה שלהם משקל כבד.
תעוקת חזה היא תסמונת שכיחה יחסית, אבל לא רבים מבדילים בינה לבין כאבי חזה אחרים, שעלולים להיווצר בין השאר בשל הפרעות בעיכול. לכן, חשוב מאוד להכיר את הסימפטומים ואת דרכי האבחון והטיפול של תעוקת חזה, ולדעת מתי עליכם לפנות לקבלת ייעוץ קרדיולוג מומלץ מומחה בהקדם.
סוגים של תעוקת חזה
תעוקת חזה יציבה - הצורה הנפוצה ביותר של אנגינה פקטוריס, מתרחשת בדרך כלל במהלך פעילות גופנית, עישון או גורמים אחרים של צריכת דם מוגברת, וחולפת על ידי מנוחה וטיפול תרופתי. הכאב בחזה נמשך בדרך כלל זמן קצר, חמש דקות עד רבע שעה.
תעוקת חזה לא יציבה - זהו מצב חירום רפואי, כי התעוקה אינה ניתנת לחיזוי ועלולה להתרחש במנוחה, לרוב בקרב אנשים שכבר חוו בעבר תעוקת חזה יציבה. מצב זה נוצר בשל היצרות משמעותית של עורקים כליליים, הכאבים נמשכים זמן רב יותר ונדרש טיפול מיידי, למניעת אוטם בשריר הלב (התקף לב) ובעיות חמורות אחרות.
תעוקת חזה מעווית כלי דם (אנגינה פקטוריס פרינצמטל) - אנגינה פקטוריס שגרמת מעווית (כיווץ פתאומי) בעורקי הלב שמפחיתה זמנית את זרימת הדם. לרוב העווית תקרה במקום שבו כבר הייתה היצרות קודמת.
תעוקת חזה עמידה - מצב נדיר יחסית, שמזכיר תעוקת חזה יציבה אך אינו מוקל באמצעות טיפול בסיסי.
תסמינים של אנגינה פקטוריס
הסימפטומים כוללים כאבים ואי נוחות בחזה, אשר עשויים להתבטא בתור:
- שריפה וצריבה
- לחץ וכבדות
- מעיכה
כאבים עלולים להיות מורגשים גם בזרועות, בצוואר, בלסת, בכתף או בגב. תסמינים אחרים של תעוקת חזה כוללים: סחרחורות, עייפות, בחילות, קוצר נשימה, זיעה מואצת.
התסמינים עשויים להופיע או להחמיר בעת מאמץ גופני (כמו למשל עלייה במדרגות), אך הם גם עשויים להיות רציפים.
החומרה, משך הזמן והסוג של אנגינה יכולים להשתנות. תסמינים חדשים או שונים עשויים לאותת על סוג מסוכן יותר של אנגינה (לא יציבה) או על התקף לב.
כל תסמיני אנגינה חדשים או מחמירים צריכים להיבדק באופן מיידי.
יש לשים לב כי לעיתים אצל נשים התסמינים יהיו פחות ספציפיים, ויכללו עייפות, בחילות, קוצר נשימה, כאב במיקום לא ספציפי וכיו"ב.
ממה נגרמת תעוקת חזה?
אנגינה פקטוריס נגרמת בעיקר בעקבות זרימת דם מופחתת לשריר הלב, אשר מובילה לאספקת חמצן לא מספקת. מצב זה, המכונה איסכמיה, נובע בדרך כלל מהיצרות או חסימה של העורקים הכליליים, בדרך כלל עקב טרשת עורקים - הצטברות משקעים שומניים בדפנות העורקים.
גורמי סיכון התורמים לטרשת עורקים ותעוקת חזה כוללים כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, עישון, סוכרת, אורח חיים לא פעיל והשמנת יתר. בנוסף, מתח נפשי יכול לעורר אנגינה, על ידי הגדלת העומס הנדרש מהלב לעבוד.
איך ניתן למנוע תעוקת חזה?
מניעת אנגינה פקטוריס מתבצעת על ידי ניהול גורמי הסיכון להיווצרות של מחלת עורקים כליליים. תזונה משחקת תפקיד מכריע מאוד. יש לצרוך תזונה בריאה ללב, דלה בשומנים רוויים, שומני טראנס וכולסטרול, עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים. ישנה חשיבות רבה גם לקיום פעילות גופנית סדירה, באופן אידיאלי לפחות במשך 30 דקות ביום, במטרה לחזק את הלב ולשפר את זרימת הדם.
חשוב מאוד גם להפסיק לעשן, מכיוון ששימוש בטבק מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב. בנוסף, מומלץ לנקוט בטכניקות לניהול מתחים כמו מדיטציה, יוגה, או אפילו תרגילי נשימה פשוטים, שיכולים לסייע בהפחתת הטריגרים של תעוקת חזה.
מלבד צעדים אלה, יש לבצע בדיקות סדירות לניטור ובקרה של גורמים תורמים כגון לחץ דם, כולסטרול וסוכרת. ניתן לרשום תרופות לטיפול במצבים אלה.
יתר על כן, שמירה על משקל תקין וצריכת אלכוהול מתונה יכולות גם הן להוריד את הסיכון. שינויים אלה באורח החיים לא רק מועילים במניעת אנגינה, אלא גם משפרים את הבריאות והרווחה הקרדיווסקולרית הכללית.
תעוקת חזה - נשים מול גברים
אנגינה מופיעה בצורה שונה אצל נשים בהשוואה לגברים, והפער הזה יכול להשפיע על האבחון והטיפול. לעתים קרובות, נשים חוות תסמינים עדינים ומגוונים יותר כמו עייפות, קוצר נשימה, בחילות ואי נוחות בבטן, בנוסף או במקום הכאב הקלאסי בחזה.
תסמינים אלו פחות צפויים מאשר בקרב גברים, ונגרמים במרבית המקרים על ידי מתח רגשי ולא כתוצאה ממאמץ פיזי. נשים נוטות גם לסבול מתעוקת חזה מיקרו-וסקולרית, שבה נפגעים העורקים הכליליים הקטנים יותר, דבר שיכול להיות מאתגר לאבחון באמצעות בדיקות סטנדרטיות.
יתרה מכך, גורמי סיכון נפוצים כמו יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה נוטים להשפיע בצורה בולטת יותר על בריאות הלב של נשים. שינויים הורמונליים, במיוחד לאחר גיל המעבר, תורמים עוד יותר לסיכון המוגבר. חובה להכיר בהבדלים אלה כדי להבטיח אבחון מדויק וטיפול יעיל. הבנת הניואנסים הספציפיים הללו חיונית לשיפור התוצאות עבור נשים הסובלות מתעוקת חזה.
כיצד מאבחנים תעוקת חזה?
אבחון מתחיל עם ייעוץ קרדיולוג מומחה, שכולל בדיקה גופנית ושיחה לגבי התסמינים שלכם. תישאלו גם לגבי גורמי סיכון, כולל היסטוריה משפחתית של מחלות לב. לאחר מכן, יש מגוון בדיקות שניתן לבצע לאבחון תעוקת חזה. למשל:
בדיקת דם - אנזימי לב מסוימים, כמו למשל טרופונין, נכנסים למחזור הדם כאשר שריר הלב ניזוק, כפי שעשוי לקרות בהתקף לב. בדיקת דם יכולה לסייע באיתור חומרים אלו.
מיפוי לב - בדיקה שמתבצעת על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי, אשר מסייע למדוד את זרימת הדם לשריר הלב במנוחה או בזמן פעילות. סורק מיוחד מראה כיצד חומר הניגוד מתפזר בשריר הלב. אזורים שיש בהם כמויות מועטות או חסרות של חומר הניגוד מרמזים על זרימת דם לקויה.
בדיקת מאמץ (ארגומטריה) - בדיקה לא חודרנית למדידת הפעילות החשמלית של הלב שלכם, בזמן פעילות גופנית. אלקטרודות מונחות על החזה ולפעמים על הידיים והרגליים, ומחוברות למחשב המציג את תוצאות הבדיקה. א.ק.ג עוקב אחר קצב הלב ומאפשר לחפש דפוסים בזרימת הדם שלכם. ניתן לבצע בדיקת מאמץ מקיפה יותר, אשר כוללת בתוכה גם בדיקת אקו לב במאמץ - בדיקה בה מבצעים אולטרסאונד של הלב לפני ואחרי ביצוע המאמץ, ורואים האם יש שינוי בתפקוד הלב בעקבות הפעילות הגופנית.
צנתור - צנתור אבחוני הוא תהליך חודרני, במסגרתו מושחל לגוף שלכם צינור דק (קטטר) דרך כלי דם בזרוע או במפשעה, עד לעורק הלב. דרך הצנתר מזריקים חומר ניגוד, אשר גורם לעורקי הלב להופיע בצורה ברורה בצילום רנטגן, וכך מאפשר לזהות היצרות או חסימות בעורקים. במקרים מסויימים, אם מתגלה חסימה משמעותית באחד העורקים, לאחר צנתור אבחוני עוברים לביצוע צנתור טיפולי.
אנגינה פקטוריס - דרכי טיפול
בהתאם למצבכם לאחר האבחון ובכל שלב, תקבלו ייעוץ קרדיולוג מומחה שיקבע את אופן הטיפול.
ניתן לסווג את שיטות הטיפול למספר סוגים:
טיפולים טבעיים
- שינויים באורח החיים - אימוץ תזונה בריאה ללב, עיסוק בפעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון והפחתת מתח נפשי.
- תוספי תזונה - תוספים מסוימים, כמו חומצות שומן אומגה 3 או מגנזיום, עשויים לעזור, אך יש ליטול אותם רק לאחר התייעצות עם רופא/ה.
טיפולים תרופתיים
- ניטראטים (למשל, ניטרוגליצרין) – כדורים שעוזרים להרפות ולהרחיב את כלי הדם, ובכך משפרים את זרימת הדם.
- חוסמי בטא – מפחיתים את קצב הלב ואת עומס העבודה על הלב.
- חוסמי תעלות סידן – מיועדים להרפיית והרחבת העורקים, ולהורדת לחץ הדם.
- סטטינים – מורידים את רמת הכולסטרול בדם.
- תרופות נוגדות טסיות (למשל, אספירין) - מונעות קרישי דם.
טיפולים לא פולשניים
- External Counterpulsation (ECP) - טיפול אשר משפר את זרימת הדם ללב.
- Enhanced External Counterpulsation (EECP)- טכניקה דומה ל-ECP, המשפרת את אספקת החמצן לרקמת הלב.
אם שינויים באורח החיים, תרופות או טיפולים אחרים אינם מפחיתים כאבי אנגינה פקטוריס, ייתכן שיהיה צורך בטיפול פולשני כמו צנתור או ניתוח מעקפים.
צנתור טיפולי - תהליך זהה אל צנתור אבחוני, שכולל שלב נוסף: מחדירים דרך הצינור בלון זעיר לתוך העורק, ומנפחים אותו כדי להרחיב את העורק. לאחר מכן, בדרך כלל מוחדר סטנט ששומר על העורק פתוח, ובסיום הבלון מרוקן ומוצא מהגוף.
ניתוח מעקף עורקים כליליים - במהלך ניתוח מעקפים, משתמשים בווריד או בעורק ממקום אחר בגוף כדי לעקוף עורק לב חסום או צר מאוד. הניתוח מגביר את זרימת הדם ללב.
אפשרויות טיפול שונות מתאימות למצבים ספציפיים של חולים, ונבחרות בהתאם לחומרת התסמינים ולגורמים לתעוקת חזה. על מטופלים לעבוד בשיתוף פעולה עם הרופאים שלהם, כדי לקבוע את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר.
ייעוץ קרדיולוג מומחה בקרדיו-טים
יש לכם תסמינים? קיבלתם אבחון של תעוקת חזה ואתם מעוניינים בחוות דעת נוספת? מרכז קרדיו-טים לרפואת הלב הוא המקום הטוב ביותר לביצוע הבדיקות וההליכים השונים, ולשמירה על בריאות הלב שלכם.
שאלות ותשובות:
האם ישנן תרופות לטיפול באנגינה פקטוריס?
כן, ישנן מספר תרופות המשמשות לטיפול בתעוקת חזה. ישנן תרופות לשיפור זרימת הדם, להפחתת קצב הלב והעומס על הלב, להרפיית כלי הדם, להורדת כולסטרול ולמניעת קרישי דם.
האם תעוקת חזה מסוכנת?
אנגינה פקטוריס כשלעצמה אינה מחלה, אלא סימפטום של בעיות לב, ובדרך כלל מצביעה על מחלת עורקים כליליים. בעוד תעוקת חזה היא סימן אזהרה ולא מסכנת חיים באופן מיידי, היא בהחלט מעידה על סיכון גבוה יותר למצבים חמורים יותר, כמו התקפי לב.
איך יודעים שיש תעוקת חזה?
אנגינה מאופיינת בכאב או אי נוחות בחזה, שלעתים קרובות מרגיש כמו לחץ באזור החזה. הכאב עשוי להקרין גם אל הזרועות, הצוואר, הלסת או הגב. הוא בדרך כלל מוגבר על ידי מאמץ פיזי או מתח רגשי, ומוקל על ידי מנוחה או תרופות.
האם אפשר לאבחן אנגינה פקטוריס בבדיקה עצמית/ביתית?
לא, לא ניתן לאבחן תעוקת חזה בצורה מהימנה באמצעות בדיקה עצמית/ביתית. נדרשת הערכה רפואית מקצועית, כולל סקירת תסמינים, היסטוריה רפואית ובדיקות אבחון שונות.
מי נמצאים בקבוצת הסיכון לתעוקת חזה?
גורמי הסיכון לתעוקת חזה כוללים גיל מבוגר, עישון, לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת, השמנת יתר, חוסר בפעילות גופנית, היסטוריה משפחתית של מחלות לב ולחץ נפשי. גברים נמצאים בדרך כלל בסיכון גבוה יותר, אם כי הסיכון בקרב נשים עולה לאחר גיל המעבר.
איך מאבחנים תעוקת לב?
אנגינה מאובחנת באמצעות שילוב של הערכת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות שונות לאבחון. הבדיקות עשויות לכלול אלקטרוקרדיוגרמה (ECG), בדיקת מאמץ, אקו לב, בדיקות דם, אנגיוגרפיה כלילית וסריקות CT, להערכת תפקוד הלב וזיהוי חסימות בעורקים הכליליים.
