אי ספיקת המסתם המיטרלי

אי ספיקת המסתם הדו-צניפי (מיטרלי) - Mitral regurgitation

אחת ממחלות המסתמים השכיחות ביותר הינה אי ספיקת המסתם המיטרלי (Mitral regurgitation). המסתם המיטרלי מפריד בין עליה וחדר שמאל בלב, ותפקידו הינו לאפשר זרימת דם בכוון אחד, מהעליה אל החדר. במצב בו מתפתחת אי ספיקה של המסתם המיטרלי (Mitral regurgitation), בנוסף לזרימת הדם התקינה מהעליה אל החדר, קיימת גם דליפת דם בכוון ההפוך, מהחדר אל העליה דרך המסתם הפגום.

אי ספיקת המסתם המיטרלי (Mitral regurgitation) יכולה להגרם ממספר סיבות, אך מקובל לחלק אותן לשתי קבוצות עיקריות – אי ספיקה הנובעת מבעיות במנגנון המסתם עצמו (Primary mitral regurgitation) כגון פרולפס של המסתם המיטרלי (Mitral valve prolapse) ובעיות במבנה החדר השמאלי המובילות לפגיעה ביעילות תפקוד המסתם (Secondary mitral regurgitation). חלוקה זו הינה חשובה ביותר מאחר והטפול בכל אחת מהקבוצות הינו שונה.

מהם התסמינים של אי ספיקת המסתם המיטרלי (mitral regurgitation)?

בשלבים הראשונים של אי ספיקה מיטרלית לא מופיעים תסמינים, למעשה, ממצא בבדיקת אקו לב של דליפה מינימלית או קלה – הינה ממצא שכיח מאד ומצריך מעקב קרדיולוגי בלבד ללא טפול ספציפי. אולם, בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הדליפה הינה משמעותית יותר, מופיעים תסמינים של אי ספיקת לב (Congestive heart failure) כמו חולשה, קוצר נשימה במאמץ ואף יכולים להופיע כאבי חזה במאמץ.

כיצד הקרדיולוג מעריך את ההפרעה המסתמית?

הערכת מטופל החשוד לאי ספיקת המסתם המיטרלי (Mitral regurgitation) דומה בעיקרה להערכה של כל מטופל עם חשד למחלה מסתמית. כאשר יש חשד לאי ספיקת המסתם המיטרלי (Mitral regurgitation), הקרדיולוג מפנה בשלב ראשון לבדיקת אקו לב (Echocardiography). בדיקה זו מאפשרת להעריך האם קיימת דליפה במסתם ומה חומרתה. בדיקה זו נותנת מידע חשוב נוסף מבחינת גודל הלב ותפקודו, ותפקוד המסתמים האחרים. ישנם מצבים שבהם בדיקת אקו לב רגילה אינה נותנת מידע מדוייק המאפשר להעריך את חומרת ההיצרות. במצבים שכאלו יש צורך להשתמש בבדיקות מתקדמות יותר כגון, אקו לב דרך הוושט (Transesophageal echocardiography).

מה היא הגישה הטיפולית במצבי אי ספיקת המסתם המיטרלי?

בשלבים מוקדמים של אי ספיקת המסתם ניתן להסתפק במעקב קרדיולוגי ובדיקות אקו תקופתיות בשילוב עם טפול תרופתי מתאים שיכול להאט את קצב התקדמות המחלה. אך יש חשיבות רבה שהמעקב והטיפול בשלב זה יתבצע על ידי קרדיולוג המיומן בהערכה וטפול במחלות מסתמי הלב. צוות הקרדיולוגים בקרדיו-טים כולל בתוכו מומחים מתחומים שונים של מחלות הלב, וגם מומחים למחלות מסתמים היכולים לאבחן ולעקוב אחר התפתחות המחלה בצורה מבוקרת מאחר ויש חשיבות רבה בהחלטה מתי יש להתקדם לטפולים דפניטיביים יותר במסתם. מצד אחד, אין הצדקה לבצע התערבות במסתם בשלב מוקדם מדי, אך מצד שני, יש להקפיד שלא יגרם נזק בלתי הפיך ללב ולהפנות את המטופל או המטופלת להתערבות בשלב המתאים.

בשלבים מתקדמים של אי ספיקת המסתם המיטרלי (Mitral regurgitation) יש צורך בהתערבות במסתם עצמו אך אופי הטיפול נקבע על ידי מנגנון הפגיעה – ראשוני עם פגם במנגנון המסתם המיטרלי עצמו או שניוני משנית לבעיה בחדר השמאלי. אפשרות טיפולית אחת הינה תיקון ניתוחי של המסתם הדולף, אולם תיקון שכזה חייב להתבצע על ידי מנתח לב בעל נסיון רב בגישה זו. אפשרות טיפולית אחרת הינה החלפת המסתם. באופן כללי, בפעולה זו מתבצעת פתיחה של בית החזה, חיבור הלב למכונת לב ראה, עצירת פעולת הלב על מנת לכרות את המסתם הפגום ולהשתיל במקומו מסתם תותב. קיימים שני סוגים של מסתמים תותבים, מסתם מכאני (Mechanical prosthetic valve) העשוי מטיטניום וסגסוגת פחם. יתרונו היא העובדה כי מסתם זה מחזיק מעמד שנים רבות ויכול להחזיק מעמד לשארית חיי המטופל או המטופלת. חסרונו העיקרי הינו הצורך בטפול אנטיקואגולנטי (תרופות "מדללות דם" כדוגמת הקומדין). קיימים גם מסתמים "ביולוגיים" (Biologic prosthetic valve) שמקורם מחיה ובמקרים מסוימים ניתן להשתמש במסתם אחר של לב החולה (הומוגראפט, homograft). יתרונם הגדול של המסתמים הביולוגיים הינה העובדה כי אין צורך בנטילת טפול אנטיקואגולנטי ממושך. חסרונם, קשור בכך שאורך חיי המסתם הביולוגי קצר משמעותית מזה של המסתם המכאני, ועל כן קיימת נטייה שלא להשתמש במסתמים ביולוגים במטופליםאו מטופלות צעירות.

כיום נמצאים בפיתוח מתקדם פתרונות חדשניים לתיקון ואף להחלפה של מסתם מיטרלי דולף (Mitral regurgitation) בפעולה זעיר-פולשנית (minimal invasive) וללא צורך במכונת לב ריאה. אך פעולות אלה נמצאות בשלבים ראשונים של הערכה קלינית בבני אדם וצפוי כי יעברו עוד מספר שנים עד שהם יכנסו ל"ארסנל" הטיפולים העומד לרשות הקרדיולוג.