תסמונת הלב השבור: גורמים, תסמינים, אבחון וטיפול
תסמונת הלב השבור, הידועה גם בשם תסמונת טקוצובו, גורמת לשריר הלב להיחלש באופן פתאומי עקב חשיפה ללחץ נפשי או פיזי חריג.
קיים דמיון רב בין הסימפטומים של תסמונת הלב השבור לאלה של התקף לב, אך שלא כמו באוטם שריר הלב, בתסמונת הלב השבור אין חסימה בעורקים הכליליים. ברוב המקרים, בהינתן טיפול מתאים, הלב חוזר בהדרגה לרמת תפקוד תקינה בתוך ימים עד שבועות.
מקור השם וקצת היסטוריה
התיעוד הרפואי הראשון של תסמונת הלב השבור נרשם ביפן בשנות ה-90 של המאה הקודמת. החוקרים היפנים שתיארו את התסמונת לראשונה הבחינו שבמהלך ההתקף החדר השמאלי מקבל צורה אופיינית: בזמן שהוא מתכווץ, קצה החדר מתרחב באופן שמזכיר כלי חרס יפני מסורתי, הנקרא טקוצובו ומשמש דייגים ביפן ללכידת תמנונים. החוקרים וכינו את התסמונת על שם הכלי..
כיום, התופעה מוכרת בעולם כולו, ושכיחותה מגיעה ל-1-2 אחוזים מהמטופלים המגיעים לחדר מיון עם חשד להתקף לב.
גורמים ומנגנון היווצרות
תסמונת הלב השבור היא תגובה קיצונית לסטרס המחלישה באופן זמני את שריר הלב. התסמונת משלבת:
- הפרשת יתר חדה של הורמוני סטרס (אדרנלין והורמונים דומים) שעלולה לפגוע בתפקוד תאי שריר הלב.
- השפעה ישירה של הורמוני הסטרס על כלי הדם הקטנים בלב, הגורמת לכיווץ זמני ומפחיתה את זרימת הדם לשריר הלב.
גורמים רגשיים אפשריים:
- אבל או אובדן פתאומי של אדם קרוב.
- פרידה, גירושין או קונפליקט משפחתי משמעותי.
- לחץ קיצוני בעבודה, אירוע טראומטי או חדשות לא טובות בנוגע לבריאות.
- לעיתים גם אירועים משמחים אך אינטנסיביים, כגון זכייה בלתי צפויה בכסף.
גורמים פיזיים אפשריים:
- ניתוח מורכב או אשפוז בשל מחלה חריפה.
- זיהומים משמעותיים, דלקת ריאות או התקף אסתמה קשה.
- דימום כבד, טראומה או אירוע נוירולוגי קשה כגון שבץ.
- תרופות או חומרים המעוררים תגובת סטרס חזקה במערכת העצבים.
תסמינים
כאמור, תסמונת הלב השבור מזכירה מאוד התקף לב מבחינת התסמינים. למעשה, לא ניתן להבדיל בין שני המצבים על סמך סימפטומים בלבד.
תסמינים שכיחים:
- כאב חד או לחץ בחזה. הכאב עשוי להיות מורגש בעקיפין גם ביד, בצוואר או בלסת.
- קוצר נשימה במנוחה או במאמץ קל.
- זיעה קרה, סחרחורת או תחושת טרום עילפון.
- חולשה קיצונית, דופק מואץ ולא סדיר.
- תחושת חרדה חזקה המלווה את הכאב.
בשל הדמיון הקליני להתקף לב, כל כאב פתאומי ומשמעותי בחזה מחייב פנייה מיידית לחדר מיון, שם מבצעים סדרת בדיקות על מנת לקבוע האם הבעיה היא אוטם שריר הלב, תסמונת הלב השבור או מצב לבבי אחר.
גורמי סיכון
ישנם מאפיינים שחוזרים על עצמם בקרב רבים מהמטופלים: :
- התסמונת שכיחה יותר בנשים, בעיקר לאחר גיל המעבר. אוכלוסיה זו מהווה רוב מוחלט בקרב המאובחנים.
- היסטוריה של סטרס נפשי עצום או הפרעות חרדה ודיכאון.
- מחלות רקע שמעלות את רמת הסטרס הגופני, כגון מחלות כרוניות קשות.
- תרופות או חומרים המשפיעים על מערכת העצבים הסימפתטית.
חשוב להדגיש: גם אנשים שלא נמצאים בסיכון על פי רשימת הגורמים שלמעלה יכולים לחוות את תסמונת הלב השבור. במקרים מסוימים היא מתרחשת אצל אנשים ללא מחלות רקע, שלא חוו אף אירוע סטרס מובהק. לכן, גם מי שנחשבים בריאים לחלוטין חייבים להקשיב לגופם ולא להתעלם מכאבים פתאומיים בחזה.
אבחון רפואי
ישנן מספר בדיקות המאפשרות לאבחן את תסמונת הלב השבור:
- אק"ג (רישום הפעילות החשמלית של הלב) - באק"ג אפשר לראות עליות או צניחות ST, היפוך גלי T, הארכה של מקטע QT, ממצאים שאינם ספציפיים לתסמונת הלב השבור.
- בדיקות דם - עלייה בטרופונין, לרוב במידה פחותה מהמצופה מהתמונה התפקודית באקו.
- צילום חזה
- אקו לב להערכת התפקוד וההתכווצות של החדר השמאלי של הלב - באקו לרוב רואים תמונה אופיינית עם הפרעה בהתכווצות דופן חדר שמאל שאינה מתאימה לעורק כלילי אחד ו-ballooning (התרחבות) של האפקס (הקצה) של החדר השמאלי. השלב הבא הוא צנתור לב: בעוד באוטם לבבי מזהים בצנתור חסימה של עורק כלילי ע"י פלאק טרומבוטי, בטקוצובו העורקים הכליליים פתוחים ללא חסימה משמעותית.
- לעיתים נעזרים גם ב־MRI לב כדי להבדיל בין תסמונת הלב השבור לבין מצבים אחרים, כגון דלקת בשריר הלב.
טיפול, מעקב והחלמה
אנשים שמגיעים לבית החולים ומאובחנים עם תסמונת הלב השבור מקבלים טיפול ראשוני ביחידת טיפול נמרץ קרדיולוגי, בדומה לאנשים שעברו התקף לב. אלה שלבי הטיפול:
- ייצוב ראשוני, מתן חמצן במידת הצורך, איזון לחץ הדם והתייחסות לתסמינים כמו כאב וקוצר נשימה.
- טיפול תרופתי להפחתת העומס על הלב על ידי הורדת לחץ הדם, האטת הדופק או חיזוק התכווצות הלב, בהתאם למצב הקליני.
- התייחסות לטריגר בין אם מדובר בזיהום, הפרעת קצב או אירוע נפשי חריג.
- בהמשך ממליצים על שינויים באורח החיים וניהול סטרס, כולל הפניה לתמיכה פסיכולוגית בעת הצורך.
ברוב מקרי תסמונת הלב השבור יש החלמה מלאה של תפקוד הלב וניתן לחזור לשגרה תוך ימים עד שבועות.
עם זאת, ישנם סיבוכים נדירים כגון אי ספיקת לב חריפה, שוק קרדיוגני, הפרעות קצב או קריש דם בחדר שמאל ולכן ההמלצה היא להמשיך במעקב קרדיולוגי גם לאחר השחרורי.
מניעה ושמירה על איזון רגשי
חשוב מאוד לשמור על אורח חיים מאוזן אשר מפחית את העומס המצטבר על הגוף ועל הנפש. מומלץ להקפיד על פעילות גופנית מסודרת וקבועה, שינה מספקת, תזונה בריאה ותהליך מודע של ניהול סטרס, בין אם באופן עצמאי או בליווי מקצועי.
אם חוויתם תסמונת הלב השבור בעבר, אנו ממליצים על המשך מעקב קרדיולוגי ע"י קרדיולוג מומחה.
קרדיו-טים – מרכז מומחים לרפואת הלב
במרכז הישראלי לרפואת הלב אנו מתמחים באבחון וטיפול במחלות לב שונות כולל בתסמונת הלב השבור, בעזרת שורה של מומחים בעלי ניסיון עשיר בתחומים שונים ברפואת לב.
אם חוויתם תסמינים מדאיגים או אובחנתם עם תסמונת הלב השבור, נשמח להעמיד לרשותכם ייעוץ קרדיולוג מומחה, לשאלות והכוונה מלאה על תהליך ההחלמה, השיקום והמניעה.
