הפרעות קצב לב [אריתמיה]: מדריך מקיף לסוגים, תסמינים וטיפולים

הפרעות קצב לב הן שם כללי לבעיות לבביות הקשורות ב"מערכת החשמל" של הלב. אפשר לחלק את הפרעות קצב הלב לשתי קבוצות עיקריות:

הראשונה - הפרעות קצב מהירות (Tachycardia) שהשכיחות בהן הן פרפור עליות (פרפור פרוזדורים, Atrial fibrillation) והפרעות קצב על חדריות (SVT - Supraventricular tachycardia) שעלולות לגרום לתחושה של דפיקות לב מואצות (פלפיטציות).

הקבוצה השנייה של הפרעות הלב הן הפרעות קצב לב איטיות (Bradycardia) שלעתים עלולות לגרום

מהו קצב לב (דופק לב)?

קצב הלב, המכונה גם דופק, הוא מספר הפעמים שהלב פועם בדקה. זהו מדד חיוני, המציין כמה מהר הלב עובד. קצב הלב יכול להשתנות באופן משמעותי בהתאם לצרכים הפיזיים של הגוף, לרבות הצורך לספוג חמצן ולהפריש פחמן דו חמצני. הוא מווסת על ידי מערכת העצבים האוטונומית, דרך המסלולים הסימפתטיים והפאראסימפתטיים. מערכת העצבים הסימפתטית מגבירה את קצב הלב, במיוחד בזמן מתח או פעילות גופנית, בעוד שמערכת העצבים הפאראסימפתטית מפחיתה אותו במנוחה.

גורמים כמו גיל, רמת כושר, טמפרטורה חיצונית, תנוחת גוף (עמידה או שכיבה), רגשות, גודל הגוף ושימוש בתרופות יכולים להשפיע על קצב הלב. אצל מבוגרים, קצב הלב במנוחה נע בדרך כלל בין 60 ל-100 פעימות לדקה. לספורטאים או אנשים בעלי כושר גופני עשוי להיות דופק במנוחה בקצב נמוך מ-60 פעימות לדקה, וזה בדרך כלל סימן לכושר קרדיווסקולרי טוב.

מהם הסוגים השונים של אריתמיה?

יש מספר סוגים של אריתמיה – הפרעות בקצב הלב, המתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הפרעות איטיות (ברדיקרדיה) והפרעות מהירות (טכיקרדיה).

• ברדיקרדיה – מצב של קצב לב איטי מהרגיל, בדרך כלל מתחת ל-60 פעימות לדקה אצל מבוגרים. זה עשוי להיות קצב נורמלי אצל ספורטאים או במהלך שינה, אך עלול להצביע על בעיה, אם הלב לא מצליח להזרים מספיק דם לגוף.
• טכיקרדיה – מצב שבו הלב פועם מהר מהרגיל, ועולה על 100 פעימות לדקה במנוחה. ישנן הפרעות טכיקרדיה שונות, כמו פרפור פרוזדורים, במסגרתה החדרים העליונים של הלב רועדים בצורה לא יעילה, או טכיקרדיה חדרית, שעלולה להיות מסכנת חיים בעקבות פעימות מהירות שמקורן בחדרים התחתונים של הלב.

חשוב להבדיל בין הפרעות על-חדריות לחדריות, מכיוון שהן נובעות מחלקים שונים של הלב ויש להן השלכות וטיפולים משתנים.

הפרעות קצב על-חדריות מנוהלות לרוב באמצעות תרופות, שינויים באורח החיים או פרוצדורות לא ניתוחיות, כמו אבלציה בקטטר. לעומת זאת, הפרעות קצב חדריות עשויות לדרוש טיפולים אגרסיביים יותר, כולל תרופות, השתלת מכשירים (כמו דפיברילטור) או ניתוח.

תסמינים להפרעות קצב לב (אריתמיה)

התסמינים לכל אחת מקבוצות הפרעות הקצב (איטיות או מהירות) הינם שונים, וכך גם הגישה לבירור הסיבה להפרעות הקצב והטיפול בהם, ועל כן ישנה חשיבות רבה לערוך בירור על ידי קרדיולוג המתמחה בנושאי הפרעות קצב לב.

תסמינים של אריתמיה יכולים להשתנות מאוד, בהתאם לסוג וחומרתה של הפרעת הקצב. אלה כמה מהסימפטומים הנפוצים: פלפיטציות, סחרחורת, קוצר נשימה, כאבים בחזה, עייפות והתעלפות.                              

שימו לב: חלק מהפרעות קצב הן אסימפטומטיות, ומתגלות רק במהלך בדיקה שגרתית או בדיקת א.ק.ג.

מהם הגורמים להפרעות קצב לב (אריתמיה)?

• מצבי לב - מחלת עורקים כליליים, הפרעות במסתמי הלב, אי ספיקת לב, ניתוחי לב קודמים ומצבי לב נוספים עלולים להוביל לאריתמיה.
• חוסר איזון באלקטרוליטים - איזון באלקטרוליטים כמו אשלגן, מגנזיום וסידן, חיוני לאיתות חשמלי תקין בלב.
• שימוש בחומרים - צריכת אלכוהול מופרזת, עישון ושימוש בסמים מסוימים, כמו קוקאין או אמפטמינים, יכולים לעורר אריתמיה.
• מתח וחרדה     
• יתר לחץ דם     
• הפרעות בבלוטת התריס     
• מומי לב מולדים     

חשוב לציין שבמקרים מסוימים, ייתכן שלא ניתן לזהות את הסיבה המדויקת להפרעת קצב.

מי נמצאים בקבוצת הסיכון לאריתמיה?

• קשישים - הסיכון עולה עם הגיל, כאשר הלב ומערכת ההולכה החשמלית עוברים שינויים.
• מטופלים עם היסטוריה משפחתית - גורמים גנטיים יכולים לשחק תפקיד משמעותי ברמת הסיכון להפרעות קצב.
• גורמי אורח חיים - צריכה מופרזת של אלכוהול, עישון, צריכת קפאין גבוהה ושימוש בסמים מסוימים יכולים להגביר את הסיכון.
• חולים עם סוכרת - במיוחד אם המחלה מנוהלת בצורה גרועה, מכיוון שהיא עלולה להוביל לשינויים בלב ובכלי הדם.
• אנשים עם דום נשימה בשינה - מצב זה יכול להלחיץ ​​את הלב, ולהוביל להפרעות בקצב שלו.

גילוי מוקדם וניהול של גורמי סיכון אלו יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח הפרעות קצב לב.

בירור של הפרעות קצב הלב

חשוב לדעת שאצל כל מטופל התסמינים עלולים להיות שונים, וכך גם הגישה לבירור הסיבה להפרעות הקצב והטיפול בהן. לכן  יש חשיבות רבה לערוך בירור על ידי קרדיולוג המתמחה בנושאי הפרעות קצב לב. במרפאת קרדיו-טים תפגשו מומחים בתחום הפרעות הקצב מהשורה הראשונה בישראל.

הבדיקות הנדרשות ורמת הדחיפות של הבירור נקבעים בבדיקת הייעוץ הראשונה אצל הקרדיולוג, וזאת על פי חומרת התסמינים והממצאים האובייקטיביים שהתגלו בבדיקות העזר הראשוניות, כמו תרשים האק"ג.

ישנן טכנולוגיות חדשניות לאבחון הפרעות קצב, כגון סורקי CT מתקדמים וספקטרליים, אשר מפחיתים את הצורך בהליכים פולשניים. הם מספקים הדמיה ברזולוציה גבוהה עם מינון קרינה נמוך יותר, משפרים את דיוק האבחון עם נתונים ספקטרליים בכל הסריקות, ומפחיתים את הצורך בסריקות חוזרות. חלק מהמכשירים משתמשים ב-AI.

טיפול בהפרעות קצב לב

הטיפול בהפרעות קצב לב הוא פרטניומותאם לצורכי המטופל ולמצבו, על פי חומרת התסמינים וההשלכות הרפואיות של הפרעת הקצב. אפשרויות הטיפול הן מתן      תרופות (כמו חוסמי בטא ונוגדי קרישה) ביצוע צריבה (אבלציה), השתלת קוצב או דפיברילטור (ICD) או שילוב של כמה גישות טיפוליות.

כיום, ישנם קוצבי לב חדשניים שניתן להשתיל:

• MICRA: קוצב הלב הקטן ביותר|ף בצורת קפסולה זעירה. מעוצב ללא חוטים, מה שמפחית את הסיכון לסיבוכים, כמו זיהומים. מוחדר בהליך עם פלישה מינימלית.
• AVEIR DR: מערכת קוצב הלב הראשונה ללא חוטים, המאפשרת סנכרון אלחוטי הקצב העלייתי והחדרי. מעוצבת להשתלה והוצאה פשוטות.
• mCRM System: מכשיר המשלב דפיברילטור תת-עורי וקוצב לב ללא חוטים. נועד לטיפול בטכיקרדיה ולמניעת דום לב.

במקרים של הפרעות בקצב הלב חשוב לבחון כל מקרה לגופו, ולקחת בחשבון את מכלול הבעיות הרפואיות של המטופל כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורו. גישה מותאמת אישית לטיפול כולל התאמה של תרופות וטכניקות אבלציה לטיפול יעיל בהפרעות קצב ספציפיות, התחשבות בגורמים אישיים בהחלטה על השתלות ושינויים באורח החיים כמו תזונה, פעילות גופנית וניהול מתחים. ההתאמה האישית משפרת את יעילות הטיפול, מפחיתה סיבוכים ומקדמת בריאות ארוכת טווח.

מחקרים חדשים מדגישים את ההשפעה המשמעותית של שינויים באורח חיים על הפרעות קצב: מחקר של מרכז הלב האמריקאי מדגיש את החשיבות של תזונה נכונה על פני כל שינוי אחר, בעוד מגזין הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה מבליט כמה חשוב להקפיד על פעילות ספורטיבית קבועה.

הודות לגישה הרב תחומית בקרדיו-טים המטופלים שלנו עוברים בירור מקיף להערכת הפרעות הקצב, שבסיומו מתקבלות החלטות בשיתוף המטופלים כדי לתת להם את המענה הטוב ביותר. 

איך שעונים חכמים עוזרים להתמודד עם הפרעות קצב לב?

שעונים חכמים ומכשירים מתקדמים אחרים, מסייעים רבות במניעה והתמודדות עם הפרעות קצב, על ידי מעקב אחר מדדים והתרעות בזמן אמת. למשל:

• שעונים חכמים: יודעים לעקוב אחר קצב הלב, גם במהלך השינה.
• Polar H10: רצועת חזה מדויקת מאוד, במיוחד במהלך אימונים.
• Whoop Strap 4.0: מנתח מחזורי שינה, שונות קצב לב וקצב לב במנוחה, ומציע תובנות לאופטימיזציה של התאוששות וביצועים.

 

קרדיולוג מומחה להפרעות קצב

יש חשיבות רבה לביצוע הבירור אצל קרדיולוג המתמחה בנושאי הפרעות קצב לב, מאחר שדרוש ניסיון רב בהערכת התסמינים והיכרות טובה עם אמצעי הבדיקה החדשים ביותר שקיימים כיום לבירור תסמינים של הפרעות בקצב הלב. 

 

שאלות ותשובות על הפרעות קצב

האם הפרעות קצב מסוכנות?

רמת הסכנה של הפרעות קצב משתנה. חלקן, כמו דפיקות לב קלות, אינן מזיקות בדרך כלל, בעוד שהפרעות אחרות, במיוחד הפרעות קצב חדריות כמו פרפור חדרים, עלולות להיות מסכנות חיים ולהוביל לדום לב פתאומי. הסיכון תלוי גם בגורמים להפרעה ובסוג האריתמיה.

איך מטפלים בהפרעות קצב?

הטיפול משתנה בהתאם לסוג וחומרתה של הפרעת הקצב. הטיפול עשוי לכלול שינויים באורח החיים, תרופות, אבלציה (פרוצדורה להריסת אזורים בלב הגורמים לפעימות לא סדירות), השתלת קוצב או דפיברילטור וניתוח. מטרת הטיפול היא לשלוט בהפרעה או להעלים לחלוטין פעימות לב לא סדירות, למנוע סיבוכים ולטפל בגורמים הבסיסיים.

איך יודעים שיש הפרעות בקצב הלב?

תסמינים כמו דפיקות לב מורגשות, סחרחורת, קוצר נשימה או כאבים בחזה יכולים להצביע על הפרעה בקצב הלב. עם זאת, חלק מהפרעות הקצב הן אסימפטומטיות, ומתגלות רק באמצעות בדיקות.

האם בדיקת דופק עצמית יכול​ה לאבחן הפרעת קצב?

בדיקת דופק עצמי, שבה בודקים את קצב הלב, יכולה להצביע על אי סדירות כלשהי, אך היא אינה תחליף לאבחון רשמי של אריתמיה. זה יכול להיות שלב ראשוני שימושי לזהות אם פעימות הלב אינן סדירות - מהירות מדי או איטיות מדי – אך בכל מקרה נדרשת הערכה רפואית נוספת.

עד כמה הפרעות קצב לב נפוצות?

הפרעות קצב משפיעות על מיליונים ברחבי העולם. פרפור פרוזדורים (AFib) הוא ההפרעה הנפוצה ביותר, אשר בארצות הברית משפיעה על כ-9% מהאוכלוסיה. הפרעה זו מגדילה משמעותית את הסיכון לשבץ, ותורמת לכ-1 מכל 7 מקרים של שבץ. ברחבי העולם, כ-60 מיליון אנשים היו מאובחנים עם פרפור פרוזדורים בשנת 2019, פי שניים מאשר בשנת 1990. שכיחות זו צפויה לעלות בשל הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בגורמי הסיכון כמו יתר לחץ דם והשמנה.