מהו דופק תקין?

ההגדרה של דופק לב תקין משתנה בהתאם לגיל ולגורמים נוספים. איך מוגדר דופק תקין אצל מבוגרים לעומת ילדים? מה ההבדל בין דופק תקין במנוחה לבין דופק תקין במאמץ? כל התשובות, וגם טבלה מסכמת, במאמר שלפניכם.

קצב הלב הוא מספר הפעמים שהלב פועם בדקה. דופק תקין במנוחה נע בין 60 ל-100 פעימות לדקה, אך הוא משתנה עם הגיל. למשל, דופק תקין אצל מבוגרים שונה מדופק תקין אצל ילדים או תינוקות.

מהו דופק מהיר או איטי?

אם הלב שלכם פועם בקצב של מעל 100 פעימות לדקה כשאתם במנוחה, זה נחשב דופק מהיר. מצב זה, אשר מכונה טכיקרדיה בעגה המקצועית, יכול להיגרם משלל סיבות.

אם שמתם לב לעלייה פתאומית בקצב הלב שלכם ואתם מרגישים גם סחרחורת, חולשה או פעימות לא סדירות, עליכם לדבר עם רופא המשפחה ואולי לקבל הפניה לפגישת ייעוץ עם קרדיולוג מומלץ.

לעומת זאת, דופק מתחת ל-60 פעימות לדקה כאשר אתם במנוחה נחשב לאיטי (או בשפה מקצועית ברדיקרדיה). זה עשוי להיות נורמלי עבור אנשים מסוימים, כולל ספורטאים או אנשים שנוטלים תרופות מסוימות.

עם זאת, הופעת קצב לב איטי, במיוחד אם הוא מלווה בעייפות קיצונית או התעלפויות, מחייבת פנייה לרופא.

כיצד מודדים דופק?

דופק ניתן למדידה בשתי דרכים עיקריות – באופן ידני ובאמצעות מכשור רפואי או טכנולוגי. מדידה ידנית מתבצעת על ידי הנחת שתי אצבעות (מורה ואמה) על עורק מרכזי בגוף – בדרך כלל בצוואר (עורק התרדמה) או בפרק כף היד (העורק הרדיאלי). יש ללחוץ בעדינות עד שמרגישים את פעימות הדם, ואז לספור את מספר הפעימות במשך 60 שניות (או 30 שניות ולהכפיל את מספר הפעימות בשתיים).

כיום, קיימים שלל אמצעים טכנולוגיים נוחים ומדויקים כמו שעונים חכמים ורצועות דופק בנוסף למכשירי מדידה רפואיים (אק”ג או מוניטור לב). המכשירים הללו מאפשרים לקבל תמונה מדויקת יותר לאורך פרק זמן ארוך יותר, ולעיתים אף לאתר מצבים של קצב לב לא סדיר, תנודות בדופק לאורך זמן ותגובות למאמץ או למנוחה.

אם אתם סובלים מבעיות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה או מבצעים פעילות גופנית אינטנסיבית – מומלץ לעקוב אחרי הדופק בעקביות ולהתייעץ עם גורם רפואי במידת הצורך.

האם דופק במאמץ גבוה יותר?

כן, דופק במאמץ עולה באופן טבעי. כשאתם מתאמנים או מאמצים את הלב בדרך אחרת, הוא עובד יותר כדי לספק לגופכם דם עשיר בחמצן.

מה יכול לגרום לשינויים בקצב הלב?

בנוסף לפעילות גופנית, ישנן סיבות רבות אחרות לדופק לא תקין - בין אם באופן פתאומי ובין אם באופן מתמשך. הנה כמה סיבות נפוצות:

• התייבשות - כאשר אתם מיובשים, נפח הדם שלכם יורד והלב עובד קשה יותר, והתוצאה היא דופק מהיר יותר.
• זיהום או חום - זה נפוץ שהדופק עולה בתגובה לזיהומים חיידקיים או ויראליים, מכיוון שהלב מתאמץ לספק חמצן ותאי חיסון לכל חלקי הגוף.
• תרופות - תרופות מסוימות יכולות לגרום לשינויים בקצב הלב. לדוגמה, דופק מהיר הוא תופעה שכיחה בקרב נוטלי תרופות מסוימות לאסתמה, בעוד שתרופות קרדיולוגיות שונות (כמו חוסמי בטא) יכולות לגרום להאטה בקצב הלב
• הפרעות קצב - במקרים מסוימים, קצב לב לא תקין עלול להיגרם על ידי בעיה במערכת ההולכה החשמלית של הלב. יש הפרעות קצב חמורות יותר מאחרות, וחלקן עשויות להיות קשורות לבעיות נוספות, כגון אי ספיקת לב.
• הריון - במהלך ההריון  יש עלייה ממוצעת בקצב הלב של בסביבות 10%, או 7-8 פעימות לדקה בממוצע.

דופק תקין אצל ילדים

קצב הלב של ילדים מהיר יותר, וזה נורמלי לחלוטין. מבחינה פיזיולוגית, לב של ילד קטן עדיין נמצא בתהליך התפתחות, ולפיכך הוא פועם מהר יותר כדי להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לגוף שגדל ומתפתח בקצב מהיר. אצל תינוקות, גם קצב לב של 160 פעימות בדקה נחשב תקין, וככל שגדלים טווח הדופק התקין הולך ומתקרב לזה של מבוגרים.

מספר גורמים יכולים להשפיע על קצב הלב אצל ילדים: מצב בריאותי כללי, חום גוף, התרגשות או פחד, פעילות גופנית, נטילת תרופות מסוימות ואפילו תנוחה גופנית.

כיצד משפיעה פעילות גופנית על קצב הלב?

פעילות גופנית היא אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על קצב הלב – הן בטווח הקצר והן לאורך זמן. במהלך מאמץ גופני, הדופק עולה כדי לספק יותר חמצן לשרירים הפועלים. סוג האימון משפיע ישירות על הדופק:

• אימון אירובי (כמו הליכה מהירה, ריצה או רכיבה) מעלה את הדופק בהדרגה ושומר עליו בגובה קבוע יחסית לאורך זמן.
• אימון אנאירובי (כמו הרמת משקולות או אימון קצר בעצימות גבוהה) עשוי לגרום לקפיצות חדות בדופק בפרקי זמן קצרים.
• אימוני אינטרוולים משלבים בין השניים – עליות וירידות קצביות בדופק, בהתאם למקטעי המאמץ והמנוחה.

האימון משפיע על הדופק ברמות משתנות בין אדם לאדם בתלות בגיל, בכושר הגופני ובמצב הבריאותי. חשוב מאוד להתאים את עצימות האימון ליכולת שלכם, ולא לחרוג מהדופק המומלץ לטווח הגילאים והמצב הבריאותי שלכם.

אם אתם רוצים להתחיל תוכנית אימונים חדשה, בפרט לאחר תקופה של חוסר פעילות או אם אתם מתמודדים עם מצבים רפואיים קיימים, מומלץ לבצע בדיקה רפואית ולהתייעץ עם רופא לפני תחילת האימונים. כמו כן, מומלץ לנטר את קצב הלב במהלך פעילות גופנית כדי להתאים את האימון, למנוע עומס יתר ולשמור על בריאות הלב.

מתי כדאי לערב קרדיולוג מומחה?

חשוב להכיר שיטות בסיסיות למדידת דופק עצמאית, על מנת שתהיו מסוגלים לזהות שינויים בקצב הלב שלכם. בנוסף לאזורים נגישים לביצוע המדידה כמו הצוואר, פרק כף היד או בתוך המרפק, רופא משפחה או קרדיולוג מומלץ יודעים כיצד לחוש את הדופק במקומות אחרים. ניתן גם להשתמש בשעונים יעודיים למדידת דופק, אם כי יש לשים לב שלעיתים הם אינם      מדויקים או אמינים מספיק.

חשוב לזכור שלא כל שינוי בדופק בהכרח מבשר רעות. למרות זאת, אם אתם מבחינים בעלייה, ירידה או חוסר עקביות, כדאי לבדוק זאת בהקדם. לאחר בדיקה ראשונית, ייתכן שתידרשו לבצע בדיקות נוספות כמו אקו לב או אק"ג. 

טבלת דופק לפי גיל - במנוחה:

טבלת דופק לפי גיל - במאמץ:

שאלות ותשובות על קצב לב תקין

מהו טווח הדופק התקין אצל מבוגרים?

במנוחה, דופק תקין נע בין 60 ל-100 פעימות לדקה. לאנשים בכושר גבוה בדרך כלל יש דופק נמוך יותר, שנחשב עדיין תקין.

כיצד הריון עשוי להשפיע על קצב הלב?

במהלך ההריון הלב עובד קשה יותר, ולכן הדופק נוטה לעלות בכ-10%.

מדוע הדופק משתנה במהלך השינה?

במהלך השינה, במיוחד בשלב השינה העמוקה, קצב הלב יורד. זהו חלק מהתהליך הטבעי של הרפיית מערכות הגוף.

מה משמעות המושג "דופק מטרה" במהלך פעילות גופנית?

זהו טווח הדופק האידיאלי להשגת אימון יעיל. כלומר, קצב לב לא נמוך מדי ולא גבוה מדי, בהתאם לגיל, לרמת הכושר של המתאמן/ת ולסוג האימון.

האם דופק נמוך עשוי להוות סיבה לדאגה?

דופק נמוך (מתחת ל-60) אינו בהכרח מדאיג, במיוחד בקרב אנשים בכושר גבוה. עם זאת, אם הוא מלווה בסימפטומים כמו עייפות, סחרחורת או עילפון, מומלץ לפנות לרופא.

מתי דופק לא סדיר מחייב פנייה לרופא?

כאשר הדופק מרגיש כאוטי, קופצני או לא יציב לאורך זמן – במיוחד אם יש תסמינים נוספים כמו קוצר נשימה או חולשה.