היפרליפידמיה (רמה גבוהה של שומנים בדם) | המרכז הישראלי לרפואת הלב - קרדיו-טים

היפרליפידמיה (רמה גבוהה של שומנים בדם)

היפרליפידמיה היא מצב שבו הרמה של השומנים בדם גבוהה מהרמה הרצויה. מדובר בהפרעה נפוצה שמשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. 

המודעות להיפרליפידמיה חשובה במיוחד, שכן היא מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל התקפי לב ושבץ מוחי. אנחנו כאן כדי להסביר מהי היפרליפידמיה, מהם סוגי השומנים העיקריים בדם, מהם הגורמים לרמה גבוהה שלהם (היפרליפידמיה), איך מאבחנים היפרליפידמיה ומהן הסכנות הכרוכות בה.

סוגי השומנים בדם - מה חשוב לדעת?

בגופינו קיימים מספר סוגי שומנים (ליפידים) מרכזיים, שכל אחד מהם ממלא תפקיד שונה בגוף:

  • כולסטרול: הכולסטרול הוא מרכיב חיוני בגופינו. הוא משמש לבניית קרום (דופן) התא, לייצור הורמונים, מיצי מרה ועוד. כשני שליש מהכולסטרול שבגופינו מיוצר בכבד והשליש הנותר מקורו בתזונה שאנו אוכלים (ביצים, חלב, בשר). הכולסטרול נישא בזרם הדם בחלקיקים מיוחדים שמכונים ליפופרוטאינים.

LDL, ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה ("הכולסטרול הרע"): זהו הליפופרוטאין שנושא את רוב הכולסטרול מהכבד אל תאי הגוף. רמות גבוהות של LDL עלולות לגרום להצטברות שומנים בדפנות העורקים, תהליך המוביל לטרשת עורקים ומעלה את הסיכון למחלת לב איסכמית ומחלות לב וכלי דם נוספות.

HDL, ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה ("הכולסטרול הטוב"): זהו הליפופרוטאין שאוסף את עודפי הכולסטרול מהתאים ומחזיר אותם לכבד לפירוק והפרשה. רמות גבוהות של HDL נחשבות מגנות, שכן הן מסייעות במניעת הצטברות של שומנים בעורקים.

  • טריגליצרידים: סוג של שומן שנוצר בעיקר מעודפי פחמימות וסוכרים שלא נוצלו לייצור אנרגיה. רמות גבוהות של טריגליצרידים מהוות גורם סיכון נוסף למחלות לב וכלי דם.

הקפדה על רמות תקינות של השומנים השונים בדם באמצעות תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ובמידת הצורך טיפול תרופתי, מסייעות לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם.

מהם הסיבוכים של היפרליפידמיה?

  • טרשת עורקים: הצטברות שומנים בדפנות העורקים, גורמת להיצרות של העורקים ולפגיעה בזרימת הדם לאיברי הגוף השונים. כאשר טרשת העורקים מערבת את העורקים הכליליים (עורקי הלב) הסיכון למחלות לב כמו אנגינה פקטוריס ואוטם שריר הלב (התקף לב) עולה. כאשר טרשת העורקים מערבת עורק המוביל למוח, עלול להגרם שבץ (אירוע מוחי). כאשר טרשת העורקים מערבת את העורקים בגפיים התחתונות עלולים להתפתח כאבים בגפיים, נמלול, צליעה ואפילו נמק.       
  • דלקת הלבלב: במקרים של היפרטריגליצרידמיה (רמה גבוהה של טריגליצרידים) חמורה מאוד עלולה להתפתח דלקת בלבלב (פנקריאטיטיס), מצב רפואי חמור המצריך טיפול מיידי. 

מהם גורמי הסיכון הנפוצים להיפרליפידמיה?

הכרת גורמי הסיכון להיפרליפידמיה מאפשרת לנקוט בצעדים למניעה ולטיפול, בדגש על שינויים באורח החיים.

גורמי סיכון ניתנים לשינוי

  • תזונה לא מאוזנת: צריכה מופרזת של שומנים רוויים, כולסטרול ופחמימות פשוטות מעלה את רמות השומנים בדם. 
  • חוסר פעילות גופנית: אורח חיים לא פעיל תורם לעלייה ברמות ה-LDL והטריגליצרידים, ולירידה ברמות ה-HDL.
  • עישון: גורם לירידה ברמות ה-HDL ומעלה את הסיכון לטרשת עורקים.
  • עודף משקל והשמנת יתר: מגבירים את רמות הטריגליצרידים וה-LDL.

גורמי סיכון קבועים

  • גנטיקה: נטייה משפחתית להיפרליפידמיה, כמו במקרים של היפרכולסטרולמיה תורשתית. 
  • גיל ומגדר: רמות השומנים בדם נוטות לעלות עם הגיל; גברים ונשים לאחר גיל המעבר נמצאים בסיכון מוגבר.
  • מצבים רפואיים: מחלות כמו סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס ומחלות כליות עלולות לתרום להיווצרות של היפרליפידמיה. 

אבחון היפרליפידמיה

האבחון של היפרליפידמיה נעשה באמצעות בדיקת פרופיל השומנים בדם. זוהי בדיקת דם, שנעשית לאחר צום של כ-12 שעות, ומודדת את רמות הכולסטרול, LDL, HDL והטריגליצרידים בדם. 

במרבית המקרים היפרליפידמיה אינה גורמת לסימפטומים (תסמינים), ולכן מומלץ שגברים מגיל 35 ונשים מגיל 45 יבצעו בדיקת פרופיל שומנים בדם אחת לחמש שנים. עם זאת, לאנשים עם גורמי סיכון נוספים, כמו היסטוריה משפחתית של היפרליפידמיה או מחלות לב, מומלץ להיבדק מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר בהתאם להנחיות הרופא המטפל.

מהו הטיפול בהיפרליפידמיה?

הטיפול בהיפרליפידמיה כולל שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי, והוא משתנה ממטופל למטופל בהתאם לגילו של המטופל, מינו, מחלות הרקע שלו וההסטוריה המשפחתית שלו.

בחלק מהמטופלים שינויים באורח החיים מספיקים על מנת להגיע לרמות הרצויות של ליפידים בדם. שינויים אלו כוללים תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון ושמירה על משקל תקין. 

במטופלים מסוימים, או כאשר השינויים באורח החיים אינם מספיקים, יש צורך בטיפול תרופתי. התרופות הנפוצות ביותר להורדת רמת הכולסטרול בדם הן תרופות ממשפחת הסטטינים. תרופות אלו מעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד ועל ידי כך מפחיתות את רמת הכולסטרול בדם. במחקרים קליניים הוכח שנטילת סטטינים מפחיתה שקיעה של כולסטרול על דפנות כלי הדם ומפחיתה משמעותית את הסיכון לאירוע לבבי או לאירוע מוחי. תרופות נוספות המיועדות לטיפול בהיפרליפידמיה כוללות תרופות ממשפחת הפיברטים, הרזינים, תרופות המעכבות את ספיגת הכולסטרול במעי וכן תרופות ביולוגיות חדשות המגבירות את סילוק הכולסטרול הרע מהדם. ההחלטה על סוג הטיפול ומידת האינטנסיביות שלו מתקבלת על סמך הערכת הסיכון האישי של המטופל למחלות לב וכלי דם. שילוב בין הגישות השונות ובין התרופות השונות מאפשר שליטה מיטבית על רמות השומנים בדם ומפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים.

חשיבות השמירה על אורח חיים בריא

שמירה על אורח חיים בריא היא הצעד הראשון בטיפול בהיפרליפידמיה. חשוב להקפיד על:      :

  • תזונה מאוזנת: הקפידו על תפריט עשיר בשומנים בלתי רוויים (כמו שמן זית, אבוקדו ואגוזים), ירקות, פירות ודגנים מלאים. הפחיתו צריכה של שומנים רוויים ומזונות מעובדים.
  • פעילות גופנית: בצעו פעילות אירובית, כגון הליכה, ריצה או שחייה, במשך 150 דקות לפחות בשבוע, לשיפור פרופיל השומנים בדם.
  • הפסקת עישון
  • הפגת מתחים: הפחיתו מתח ולחץ במידת האפשר, לצד הקפדה על שינה איכותית.
  • צריכת אלכוהול מתונה: אם שותים, יש לעשות זאת במתינות כדי למנוע עלייה ברמות הטריגליצרידים.

קרדיו-טים - המומחים שאתם צריכים

מרפאת "קרדיו-טים" מאגדת קרדיולוגים מובילים בישראל, המתמחים בתחומים מגוונים של רפואת הלב. המרכז מציע טיפול רב-תחומי ומקיף למגוון בעיות קרדיאליות, תוך דגש על מניעה, אבחון וטיפול במחלות לב. הצוות המקצועי שלנו בקרדיוטים מספק מענה אישי ומותאם לכל מטופל, במטרה לשמור על בריאות הלב ולשפר את איכות החיים.

שאלות נפוצות על היפרליפידמיה ושומנים בדם

מהי היפרליפידמיה?

היפרליפידמיה היא המונח הרפואי המתאר מצב של רמות גבוהות של שומנים בדם, כולל כולסטרול וטריגליצרידים. מצב זה מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

אילו מזונות מומלץ להגביל במצב של היפרליפידמיה?

מומלץ להפחית את צריכת השומנים הרוויים, הכולסטרול והפחמימות הפשוטות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ודיאטנית לקבלת הנחיות מותאמות אישית.

כיצד מטפלים ברמות גבוהות של שומנים בדם?

הטיפול כולל שינויים באורח חיים, כמו תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, ולעיתים טיפול תרופתי. הטיפול חייב להיעשות במעקב רפואי מסודר ובהתאמה אישית.

לקביעת תור