הפרעות קצב לב [אריתמיה]: מדריך מקיף לסוגים, תסמינים וטיפולים

הפרעת קצב לב היא פעילות חשמלית לא סדירה של פעימות הלב. ההפרעה יכולה להתבטא בקצב איטי מדי, מהיר מדי, דילוג על פעימות או בקצב המשתנה מפעימה לפעימה. בדיקות, אבחון וטיפול של הפרעות קצב לב, כל זאת במאמר שלפניכם

הפרעות קצב לב הן שם כללי לבעיות לבביות הקשורות ב"מערכת החשמל" של הלב. אפשר לחלק את הפרעות קצב הלב לשתי קבוצות עיקריות:

הראשונה - הפרעות קצב מהירות (Tachycardia) שהשכיחות בהן הן פרפור עליות (פרפור פרוזדורים, Atrial fibrillation) והפרעות קצב על חדריות (SVT - Supraventricular tachycardia) שעלולות לגרום לתחושה של דפיקות לב מואצות (פלפיטציות).

הקבוצה השנייה של הפרעות הלב הן הפרעות קצב לב איטיות (Bradycardia) שלעתים עלולות לגרום

מהו קצב לב (דופק לב)?

קצב הלב, המכונה גם דופק, הוא מספר הפעמים שהלב פועם בדקה. זהו מדד חיוני, המציין כמה מהר הלב עובד. קצב הלב יכול להשתנות באופן משמעותי בהתאם לצרכים הפיזיים של הגוף, לרבות הצורך לספוג חמצן ולהפריש פחמן דו חמצני. הוא מווסת על ידי מערכת העצבים האוטונומית, דרך המסלולים הסימפתטיים והפאראסימפתטיים. מערכת העצבים הסימפתטית מגבירה את קצב הלב, במיוחד בזמן מתח או פעילות גופנית, בעוד שמערכת העצבים הפאראסימפתטית מפחיתה אותו במנוחה.

גורמים כמו גיל, רמת כושר, טמפרטורה חיצונית, תנוחת גוף (עמידה או שכיבה), רגשות, גודל הגוף ושימוש בתרופות יכולים להשפיע על קצב הלב. אצל מבוגרים, קצב הלב במנוחה נע בדרך כלל בין 60 ל-100 פעימות לדקה. לספורטאים או אנשים בעלי כושר גופני עשוי להיות דופק במנוחה בקצב נמוך מ-60 פעימות לדקה, וזה בדרך כלל סימן לכושר קרדיווסקולרי טוב.

​מה קובע את קצב הלב?

קצב הלב נקבע על ידי גורמים שונים, הן פנימיים והן חיצוניים. גורמים פנימיים כוללים את מערכת הקוצבים הפנימית של הלב, בעיקר הצומת הסינוטריאלי (SA), אשר מייצר דחפים חשמליים הקובעים את קצב הלב. מערכת העצבים האוטונומית (ANS), הכוללת מרכיבים סימפטיים ופאראסימפתטיים, היא גורם חיצוני מרכזי. מערכת העצבים הסימפתטית מאיצה את קצב הלב, במיוחד במהלך פעילות גופנית או מתח רגשי, בעוד שהמערכת הפאראסימפתטית מאיטה אותו בזמן מנוחה.

גורמים אחרים כוללים השפעות הורמונליות כמו אדרנלין, המגביר את קצב הלב, והורמוני בלוטת התריס, שיכולים להגביר או להקטין אותו בהתאם לרמות שלהם. גורמים פיזיים כמו גיל, רמת כושר ונוכחות של מחלות לב וכלי דם משחקים גם הם תפקיד משמעותי.

מהם הסוגים השונים של אריתמיה?

יש מספר סוגים של אריתמיה – הפרעות בקצב הלב, המתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הפרעות איטיות (ברדיקרדיה) והפרעות מהירות (טכיקרדיה).

• ברדיקרדיה – מצב של קצב לב איטי מהרגיל, בדרך כלל מתחת ל-60 פעימות לדקה אצל מבוגרים. זה עשוי להיות קצב נורמלי אצל ספורטאים או במהלך שינה, אך עלול להצביע על בעיה, אם הלב לא מצליח להזרים מספיק דם לגוף.
• טכיקרדיה – מצב שבו הלב פועם מהר מהרגיל, ועולה על 100 פעימות לדקה במנוחה. ישנן הפרעות טכיקרדיה שונות, כמו פרפור פרוזדורים, במסגרתה החדרים העליונים של הלב רועדים בצורה לא יעילה, או טכיקרדיה חדרית, שעלולה להיות מסכנת חיים בעקבות פעימות מהירות שמקורן בחדרים התחתונים של הלב.

הפרעות על־חדריות מול הפרעות חדריות

חשוב להבדיל בין הפרעות על-חדריות לחדריות, מכיוון שהן נובעות מחלקים שונים של הלב ויש להן השלכות וטיפולים משתנים.

• הפרעות על-חדריות – הפרעות קצב שמקורן מעל חדרי הלב, בעיקר בפרוזדורים או בצומת האטריו-חדרי (AV). בתוך הגדרה זו נכללים מצבים כמו פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים וטכיקרדיה על-חדרית התקפית (PSVT). אריתמיה על-חדרית בדרך כלל פחות מסוכנת מאריתמיה חדרית, אך היא עדיין יכולה לגרום לתסמינים משמעותיים כמו דפיקות לב חזקות, עייפות וקוצר נשימה. הפרעות אלו עלולות גם לתרום להיווצרות מצבים חמורים יותר, כגון שבץ מוחי, במיוחד במקרה של פרפור פרוזדורים, עקב הסיכון להיווצרות קרישי דם בפרוזדורים.
• הפרעות חדריות - הפרעות קצב שמקורן בחדרים התחתונים של הלב, כאשר הנפוצות ביותר בקטגוריה זו הן טכיקרדיה חדרית ופרפור חדרים. אריתמיה חדרית לרוב חמורה יותר ועלולה לסכן חיים, במיוחד אם היא מובילה לפרפור חדרים, שהוא מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי. הפרעות חדריות מופיעות בדרך כלל אצל אנשים שחוו בעבר התקפי לב או הפרעות בשרירי הלב, והן יכולות להוביל לדום לב פתאומי.

הטיפול בהפרעות משתנה בהתאם לסוג ולחומרה שלהן. הפרעות קצב על-חדריות מנוהלות לרוב באמצעות תרופות, שינויים באורח החיים או פרוצדורות לא ניתוחיות, כמו אבלציה בקטטר. לעומת זאת, הפרעות קצב חדריות עשויות לדרוש טיפולים אגרסיביים יותר, כולל תרופות, השתלת מכשירים (כמו דפיברילטור) או ניתוח.

מהם הגורמים להפרעות קצב לב (אריתמיה)?

אריתמיה עלולה להיגרם ממגוון גורמים, החל מהחלטות הנוגעות לאורח חיים ועד למצבים רפואיים שונים. הסיבות השכיחות כוללות:

• מצבי לב - מחלת עורקים כליליים, הפרעות במסתמי הלב, אי ספיקת לב, ניתוחי לב קודמים ומצבי לב נוספים עלולים להוביל לאריתמיה.
• חוסר איזון באלקטרוליטים - איזון באלקטרוליטים כמו אשלגן, מגנזיום וסידן, חיוני לאיתות חשמלי תקין בלב.
• שימוש בחומרים - צריכת אלכוהול מופרזת, עישון ושימוש בסמים מסוימים, כמו קוקאין או אמפטמינים, יכולים לעורר אריתמיה.
• מתח וחרדה - מתח רגשי או לחץ גבוה יכולים להשפיע על קצב הלב.
• יתר לחץ דם - לחץ דם גבוה יכול להגביר את הסיכון לפתח סוגים מסוימים של הפרעות קצב.
• הפרעות בבלוטת התריס - גם יתר פעילות של בלוטת התריס, וגם תת פעילות של בלוטת התריס, עלולות להוביל לבעיות בקצב הלב.
• מומי לב מולדים - יש אנשים שנולדים עם מצבים המשפיעים על קצב הלב שלהם.

חשוב לציין שבמקרים מסוימים, ייתכן שלא ניתן לזהות את הסיבה המדויקת להפרעת קצב.

מי נמצאים בקבוצת הסיכון לאריתמיה?

• קשישים - הסיכון עולה עם הגיל, כאשר הלב ומערכת ההולכה החשמלית עוברים שינויים.
• אנשים עם מחלת לב – כולל חולים במחלת עורקים כליליים, אנשים עם בעיות במסתמי הלב או היסטוריה של התקף לב.
• אנשים עם לחץ דם גבוה - יתר לחץ דם יכול להוביל לשינויים בלב, המגבירים את הסיכון להפרעות קצב.
• אנשים עם הפרעות בבלוטת התריס – סוגים שונים של הפרעות תורמים לסיכון.
• מטופלים עם היסטוריה משפחתית - גורמים גנטיים יכולים לשחק תפקיד משמעותי ברמת הסיכון להפרעות קצב.
• גורמי אורח חיים - צריכה מופרזת של אלכוהול, עישון, צריכת קפאין גבוהה ושימוש בסמים מסוימים יכולים להגביר את הסיכון.
• חולים עם סוכרת - במיוחד אם המחלה מנוהלת בצורה גרועה, מכיוון שהיא עלולה להוביל לשינויים בלב ובכלי הדם.
• אנשים עם דום נשימה בשינה - מצב זה יכול להלחיץ ​​את הלב, ולהוביל להפרעות בקצב שלו.

גילוי מוקדם וניהול של גורמי סיכון אלו יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח הפרעות קצב לב.

 

בירור של הפרעות קצב הלב

חשוב לדעת שאצל כל מטופל התסמינים עלולים להיות שונים, וכך גם הגישה לבירור הסיבה להפרעות הקצב והטיפול בהן. לכן  יש חשיבות רבה לערוך בירור על ידי קרדיולוג המתמחה בנושאי הפרעות קצב לב. במרפאת קרדיו-טים תפגשו מומחים בתחום הפרעות הקצב מהשורה הראשונה בישראל.

הבדיקות הנדרשות ורמת הדחיפות של הבירור נקבעים בבדיקת הייעוץ הראשונה אצל הקרדיולוג, וזאת על פי חומרת התסמינים והממצאים האובייקטיביים שהתגלו בבדיקות העזר הראשוניות, כמו תרשים האק"ג.

 

טיפול בהפרעות קצב לב

הטיפול בהפרעות קצב כולל אחד או יותר מהטיפולים הבאים:

• טיפול במחלה הבסיסית או בגורם להפרעת הקצב: למשל טיפול בהפרעות אלקטרוליטריות או בהפרעות בתפקוד בלוטת התריס
• טיפול תרופתי – תרופה אחת או שילוב של מס' תרופות על מנת לטפל בקצב לב איטי, מהיר או לא סדיר
• היפוך חשמלי – פרוצדורה שבמהלכה משתמשים בשוק חשמלי חיצוני על מנת להחזיר את קצב הלב לקצב תקין (קצב סינוס נורמלי)
• אבלציה – פרוצדורה פולשנית שבמהלכה באמצעות קתטרים המוחדרים אל הלב דרך כלי הדם, ניתן לזהות את המוקד בלב שאחראי להפרעת הקצב ולצרוב אותו על מנת להרוס אותו.
• השתלת דפיברילטור – הדפיברילטור הוא מכשיר קטן המושתל בגוף ומנטר את קצב הלב. כאשר המכשיר מזהה הפרעת קצב הוא מטפל בה ע"י מתן קיצוב או ע"י מתן שוק חשמלי.
• קוצב לב – מכשיר קטן המושתל בגוף ושולח פולסים חשמליים ללב על מנת לסייע לו לפעום בקצב סדיר ותקין. 

מחקרים חדשים מדגישים את ההשפעה המשמעותית של שינויים באורח חיים על הפרעות קצב: מחקר של מרכז הלב האמריקאי מדגיש את החשיבות של תזונה נכונה על פני כל שינוי אחר, בעוד מגזין הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה מבליט כמה חשוב להקפיד על פעילות ספורטיבית קבועה.

הודות לגישה הרב תחומית בקרדיו-טים המטופלים שלנו עוברים בירור מקיף להערכת הפרעות הקצב, שבסיומו מתקבלות החלטות בשיתוף המטופלים כדי לתת להם את המענה הטוב ביותר. 

איך שעונים חכמים עוזרים להתמודד עם הפרעות קצב לב?

שעונים חכמים ומכשירים מתקדמים אחרים, מסייעים רבות לא רק בתחום הכושר אלא גם בתחום הפרעות הקצב. השעונים החכמים מאפשרים מעקב וניטור שלמדדים חיוניים והתרעות בזמן אמת, למשל כאשר הם מזהים הפרעה בקצב הלב.

 

עד כמה הפרעות קצב לב נפוצות?

הפרעות קצב משפיעות על מיליוני אנשים ברחבי העולם. פרפור פרוזדורים (AFib) היא ההפרעה הנפוצה ביותר: 1%-2% מכלל האוכלוסיה בעולם סובלים ממנה.  הפרעת קצב זו מגדילה משמעותית את הסיכון לשבץ, ותורמת לכ-1 מכל 7 מקרים של שבץ. ברחבי העולם, כ-60 מיליון אנשים היו מאובחנים עם פרפור פרוזדורים בשנת 2019, פי שניים מאשר בשנת 1990. שכיחות זו צפויה לעלות בשל הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בגורמי הסיכון כמו יתר לחץ דם והשמנה.

 

מהי מערכת ההולכה החשמלית של הלב?

בלב קיימת מערכת עצמאית שתפקידה לייצר גירוי חשמלי סדיר ולהוליך אותו ממקום למקום בתוך הלב.  

הגירוי החשמלי נוצר בקשרית-הגת (SA NODE) בחלקו העליון של הפרוזדור הימני. משם הגירוי החשמלי מתפשט לעבר הקשרית העלייתית-חדרית (AV Node), הממוקמת בחלק התחתון של המחיצה הבין-עלייתית. היא למעשה משמשת "שוער" חשמלי, המונע מעבר גירויים מהירים מדי מהפרוזדורים לחדרים. הגירוי החשמלי מתפשט בהמשך דרך צרור ההולכה ע"ש היס (His Bundle) ומשם מתפשט לצרור הולכה ימני ושמאלי (Right and Left Bundle Branch). קצב הלב התקין הינו 60-100 פעימות לדקה.

 

תסמינים להפרעות קצב לב (אריתמיה)

התסמינים לכל אחת מקבוצות הפרעות הקצב (איטיות או מהירות) הינם שונים, וכך גם הגישה לבירור הסיבה להפרעות הקצב והטיפול בהם, ועל כן ישנה חשיבות רבה לערוך בירור על ידי קרדיולוג המתמחה בנושאי הפרעות קצב לב.

תסמינים של אריתמיה יכולים להשתנות מאוד, בהתאם לסוג וחומרתה של הפרעת הקצב. אלה כמה מהסימפטומים הנפוצים:

• פלפיטציות - תחושה שהלב דופק חזק או מרפרף.
• סחרחורת - עקב זרימת דם מופחתת למוח.
• קוצר נשימה - במיוחד בזמן מאמץ או בלילה.
• כאבים בחזה – תסמין נפוץ במיוחד אם הפרעת הקצב נגרמת ממצב קיים בלב.
• עייפות - תחושה יוצאת דופן של עייפות או חולשה.
• סינקופה (התעלפות) - כאשר הלב אינו מזרים מספיק דם למוח.

שימו לב: חלק מהפרעות קצב הן אסימפטומטיות, ומתגלות רק במהלך בדיקה שגרתית או בדיקת א.ק.ג.

 

שאלות ותשובות:

האם הפרעות קצב מסוכנות?

רמת הסכנה של הפרעות קצב משתנה. חלקן, כמו דפיקות לב קלות, אינן מזיקות בדרך כלל, בעוד שהפרעות אחרות, במיוחד הפרעות קצב חדריות כמו פרפור חדרים, עלולות להיות מסכנות חיים ולהוביל לדום לב פתאומי. הסיכון תלוי גם בגורמים להפרעה ובסוג האריתמיה.

איך מטפלים בהפרעות קצב?

הטיפול משתנה בהתאם לסוג וחומרתה של הפרעת הקצב. הטיפול עשוי לכלול שינויים באורח החיים, תרופות, אבלציה (פרוצדורה להריסת אזורים בלב הגורמים לפעימות לא סדירות), השתלת קוצב או דפיברילטור וניתוח. מטרת הטיפול היא לשלוט בהפרעה או להעלים לחלוטין פעימות לב לא סדירות, למנוע סיבוכים ולטפל בגורמים הבסיסיים.

איך יודעים שיש הפרעות בקצב הלב?

תסמינים כמו דפיקות לב מורגשות, סחרחורת, קוצר נשימה או כאבים בחזה יכולים להצביע על הפרעה בקצב הלב. עם זאת, חלק מהפרעות הקצב הן אסימפטומטיות, ומתגלות רק באמצעות בדיקות.

האם בדיקת דופק עצמית יכול​ה לאבחן הפרעת קצב?

בדיקת דופק עצמי, שבה בודקים את קצב הלב, יכולה להצביע על אי סדירות כלשהי, אך היא אינה תחליף לאבחון רשמי של אריתמיה. זה יכול להיות שלב ראשוני שימושי לזהות אם פעימות הלב אינן סדירות - מהירות מדי או איטיות מדי – אך בכל מקרה נדרשת הערכה רפואית נוספת.

מה היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר?

פרפור פרוזדורים (AFib) הוא הסוג הנפוץ ביותר של הפרעות קצב רציניות. במצב זה, נובעות פעימות מהירות ולא סדירות מהחדרים העליונים של הלב. פרפור פרוזדורים עלול להגביר את הסיכון לשבץ מוחי, אי ספיקת לב וסיבוכים אחרים הקשורים ללב.

האם ישנן תרופות לטיפול בהפרעות קצב לב?

כן, ישנן תרופות שונות המשמשות לטיפול בהפרעות קצב. אלה כוללות חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן, ומדללי דם (נוגדי קרישה), כאשר המטרה היא להפחית את הסיכון לשבץ מוחי ולסיבוכים נוספים. בחירת התרופה תלויה בסוג הפרעת הקצב ובמצב הבריאות הכללי של המטופל.