הפרעות קצב לב [אריתמיה]: מדריך מקיף לסוגים, לתסמינים ולטיפולים
הפרעות קצב לב הן שם כללי לבעיות לבביות הקשורות ב"מערכת החשמל" של הלב. אפשר לחלק את הפרעות קצב הלב לשתי קבוצות עיקריות:
הראשונה - הפרעות קצב מהירות (טכיקרדיה), שהשכיחות שבהן הן פרפור עליות/פרפור פרוזדורים (Atrial fibrillation) והפרעות קצב על חדריות (SVT - Supraventricular tachycardia), שעלולות לגרום לתחושה של דפיקות לב מואצות (פלפיטציות).
הקבוצה השנייה של הפרעות קצב הן הפרעות קצב לב איטיות (ברדיקרדיה), שלעתים עלולות לגרום לחולשה, לסחרחורת ואפילו לאיבוד הכרה.
מהו קצב לב תקין ?
קצב הלב, המכונה גם דופק, הוא מספר הפעמים שהלב פועם בדקה. זהו מדד חיוני, המציין כמה מהר הלב עובד. קצב הלב משתנה בהתאם לצרכים הפיזיים של הגוף: בזמן מאמץ קצב הלב עולה (כדי לספק לגוף יותר דם עשיר בחמצן) ובזמן מנוחה ושינה קצב הלב יורד.
גורמים כמו גיל, כושר גופני, טמפרטורה חיצונית, תנוחת גוף (עמידה או שכיבה), מצב רגשי, משקל ושימוש בתרופות יכולים להשפיע על קצב הלב. במבוגרים, קצב הלב במנוחה נע בדרך כלל בין 60 ל-100 פעימות לדקה. בספורטאים או באנשים בעלי כושר גופני טוב ההדופק במנוחה בדרך כלל נמוך מ-60 פעימות לדקה, וזה בדרך כלל סימן לכושר קרדיווסקולרי טוב.
מהם הסוגים השונים של אריתמיה?
את הפרעות הקצב (אריתמיה) מקובל לחלק לשתי קבוצות: הפרעות קצב איטיות (ברדיקרדיה) והפרעות קצב מהירות (טכיקרדיה).
- ברדיקרדיה – מצב של קצב לב איטי מהרגיל. ברדיקרדיה מוגדרת כקצב לב נמוך מ-60 פעימות לדקה. קצב לב נמוך מ-60 עשוי להיות קצב נורמלי אצל ספורטאים או במהלך שינה, אך עלול להצביע על בעיה, אם הלב לא מצליח להזרים מספיק דם לגוף.
- טכיקרדיה – מצב שבו הלב פועם מהר מהרגיל. טכיקרדיה מוגדרת כקצב לב גבוה מ-100 פעימות לדקה. ישנן הפרעות טכיקרדיה שונות: כמו פרפור פרוזדורים, במהלכו הפרוזדורים (העליות) מתכווצים במהירות ובצורה לא יעילה, או טכיקרדיה חדרית, שעלולה להיות מסכנת חיים בעקבות פעימות מהירות שמקורן באחד מחדרי הלב.
אפשר לחלק את הפרעות הקצב גם לפי המקור שלהן להפרעות קצב על-חדריות ולהפרעות קצב חדריות. חשוב להבדיל ביניהן כיוון שהמשמעות והטיפולים בשתי הקבוצות שונים..
הפרעות קצב על-חדריות הן הפרעות שמקורן לרוב בפרוזדורים של הלב והן מטופלות לרוב באמצעות תרופות, שינויים באורח החיים או פרוצדורות לא ניתוחיות, כמו אבלציה באמצעות קתטר. לעומת זאת, הפרעות קצב חדריות מקורן באחד מחדרי הלב והן עלולות לדרוש טיפולים אגרסיביים יותר, כולל תרופות, השתלת דפיברילטור או ניתוח.
מהם התסמינים של הפרעות קצב (אריתמיה)?
בחלק מהאנשים הפרעות הקצב הן אסמפטומטיות (ללא תסמינים) והן מתגלות רק במהלך בדיקה שגרתית או בדיקת א.ק.ג.
באופן כללי הפרעות קצב יכולות לגרום לסמפטומים הבאים:
- פלפיטציות, דפיקות לב חזקות
- כאבים בחזה
- סחרחורת
- התעלפות או כמעט התעלפות
- קוצר נשימה
- עייפות או חולשה
מי נמצאים בקבוצת הסיכון לאריתמיה?
- קשישים - הסיכון עולה עם הגיל, כאשר הלב ומערכת ההולכה החשמלית עוברים שינויים.
- אנשים עם מחלות לב אחרות – מחלת עורקים כליליים, הסטוריה של התקף לב, אי ספיקת לב, בעיות במסתמי הלב או מומי לב מולדים
- מטופלים עם היסטוריה משפחתית - גורמים גנטיים יכולים לשחק תפקיד משמעותי ברמת הסיכון להפרעות קצב
- אורח חיים - צריכה מופרזת של אלכוהול, עישון, צריכת קפאין גבוהה ושימוש בסמים כמו קוקאין או אמפטמינים יכולים להגביר את הסיכון
- אנשים עם מחלות נלוות אחרות כמו לחץ דם גבוה, סכרת, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, השמנה, דום נשימה בשינה
גילוי מוקדם וניהול נכון של גורמי סיכון אלו יכולים להפחית את הסיכון לפתח הפרעות קצב לב.
מה כולל הבירור של הפרעות קצב הלב?
חשוב לדעת שאצל כל מטופל התסמינים עלולים להיות שונים, וכך גם הגישה לאבחון הפרעת הקצב והטיפול בה. יש חשיבות רבה לערוך את הבירור אצל קרדיולוג מומחה בהפרעות קצב (אלקטרופיזיולוג). במרפאת קרדיו-טים תפגשו מומחים בתחום הפרעות הקצב מהשורה הראשונה בישראל.
בירור הפרעות קצב יכול לכלול את הבדיקות הבאות:
- א.ק.ג. - זהו אמצעי האבחון הפשוט ביותר והוא כולל רישום קצר של הפעילות החשמלית של הלב
- הולטר לב – זהו אמצעי האבחון הנפוץ ביותר, והוא כולל רישום של הפעילות החשמלית של הלב במשך 24 שעות (לעיתים אפילו 48 שעות)
- External Loop Recorder – כאשר אירועי הפרעת הקצב הם נדירים יש צורך במכשיר שמתעד את הפעילות החשמלית של הלב במשך חודש
- Implantable Loop Recorder – כאשר חושדים בהפרעת קצב שמופיעה לעיתים נדירות מאוד, משתמשים לעיתים במכשיר קטן שמוחדר מתחת לעור ומתעד את הפעילות החשמלית של הלב לפרקי זמן ארוכים יותר (חודשים ואפילו שנים)
הטיפול בהפרעות קצב
- הטיפול בהפרעות קצב כולל אחד או יותר מהטיפולים הבאים:טיפול במחלה הבסיסית או בגורם להפרעת הקצב: למשל טיפול בהפרעות אלקטרוליטריות או בהפרעות בתפקוד בלוטת התריס
- טיפול תרופתי – תרופה אחת או שילוב של מס' תרופות על מנת לטפל בקצב לב איטי, מהיר או לא סדיר
- היפוך חשמלי – פרוצדורה שבמהלכה משתמשים בשוק חשמלי חיצוני על מנת להחזיר את קצב הלב לקצב תקין (קצב סינוס נורמלי)
- אבלציה – פרוצדורה פולשנית שבמהלכה באמצעות קתטרים המוחדרים אל הלב דרך כלי הדם, ניתן לזהות את המוקד בלב שאחראי להפרעת הקצב ולצרוב אותו על מנת להרוס אותו.
- השתלת דפיברילטור – הדפיברילטור הוא מכשיר קטן המושתל בגוף ומנטר את קצב הלב. כאשר המכשיר מזהה הפרעת קצב הוא מטפל בה ע"י מתן קיצוב או ע"י מתן שוק חשמלי.
- קוצב לב – מכשיר קטן המושתל בגוף ושולח פולסים חשמליים ללב על מנת לסייע לו לפעום בקצב סדיר ותקין.
מחקרים חדשים מדגישים את ההשפעה המשמעותית של שינויים באורח חיים על הפרעות קצב: מחקר של מרכז הלב האמריקאי מדגיש את החשיבות של תזונה נכונה על פני כל שינוי אחר, בעוד מגזין הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה מבליט כמה חשוב להקפיד על פעילות ספורטיבית קבועה.
הודות לגישה הרב תחומית בקרדיו-טים המטופלים שלנו עוברים בירור מקיף להערכת הפרעות הקצב, שבסיומו מתקבלות החלטות בשיתוף המטופלים כדי לתת להם את המענה הטוב ביותר.
איך שעונים חכמים עוזרים להתמודד עם הפרעות קצב לב?
שעונים חכמים ומכשירים מתקדמים אחרים, מסייעים רבות לא רק בתחום הכושר אלא גם בתחום הפרעות הקצב. השעונים החכמים מאפשרים מעקב וניטור שלמדדים חיוניים והתרעות בזמן אמת, למשל כאשר הם מזהים הפרעה בקצב הלב.
שאלות ותשובות:
האם הפרעות קצב מסוכנות?
חלק מהפרעות הקצב אינן מזיקות, בעוד שחלק מהן, במיוחד הפרעות קצב חדריות כמו פרפור חדרים, עלולות להיות מסכנות חיים ולהוביל לדום לב פתאומי.
איך מטפלים בהפרעות קצב?
הטיפול משתנה בהתאם לסוג הפרעת הקצב ולחומרתה. הטיפול עשוי לכלול שינויים באורח החיים, תרופות, אבלציה (פרוצדורה להריסת המוקד בלב שאחראי להפרעת הקצב), השתלת קוצב או דפיברילטור ואפילו ניתוח. מטרת הטיפול היא למנוע את הפרעת הקצב או להפחית את חומרתה, למנוע סיבוכים ולטפל בגורמים הבסיסיים.
איך יודעים שיש הפרעות בקצב הלב?
תסמינים כמו דפיקות לב מורגשות, סחרחורת, קוצר נשימה או כאבים בחזה יכולים להצביע על הפרעה בקצב הלב. עם זאת, חלק מהפרעות הקצב הן אסימפטומטיות, ומתגלות רק באמצעות בדיקות.
האם בדיקת דופק עצמית יכולה לאבחן הפרעת קצב?
בדיקת דופק עצמית יכולה לעזור לגלות קצב לב איטי, מהיר, או לא סדיר, אך היא אינה תחליף לאבחון רפואי של אריתמיה. זה יכול להיות שלב ראשוני שימושי לזהות אם פעימות הלב אינן סדירות, מהירות מדי או איטיות מדי, אך בכל מקרה נדרשת הערכה רפואית מסודרת ומקיפה.
עד כמה הפרעות קצב לב נפוצות?
הפרעות קצב משפיעות על מיליוני אנשים ברחבי העולם. פרפור פרוזדורים (AFib) היא ההפרעה הנפוצה ביותר: 1%-2% מכלל האוכלוסיה בעולם סובלים ממנה. הפרעת קצב זו מגדילה משמעותית את הסיכון לשבץ, ותורמת לכ-1 מכל 7 מקרים של שבץ. ברחבי העולם, כ-60 מיליון אנשים היו מאובחנים עם פרפור פרוזדורים בשנת 2019, פי שניים מאשר בשנת 1990. שכיחות זו צפויה לעלות בשל הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בגורמי הסיכון כמו יתר לחץ דם והשמנה.
