צנתור לב וירטואלי, אבחנתי או טיפולי - מה ההבדלים?

צנתור לב כלילי נועד לגלות ולטפל בהיצרות או חסימת עורקים בלב. יש שלושה הליכים שונים שמכונים צנתור לב: וירטואלי, אבחוני וטיפולי.  אז מה המטרה של כל אחד מהם וכיצד הם מתבצעים? כל מה שאתם צריכים לדעת

טרשת עורקים היא אחד מגורמי התחלואה והמוות הבולטים בעולם המערבי. היא נגרמת בשל הצטברות של כולסטרול ומשקעים שומניים על הדפנות הפנימיות של העורקים, המגבילים את זרימת הדם ללב, וגורמים להיצרות העורקים או לחסימתם.

טרשת עורקים עלולה לגרום למחלות לב שונות, לשבץ מוחי או להתקף לב, ואפילו למוות. יש מגוון תסמינים שיכולים להעיד על בעיות בעורקים הכליליים (עורקי הלב), כמו כאבים בחזה, אך במקרים מסוימים מגיע אוטם שריר הלב ללא שום התראה מוקדמת.

יש כל מיני גורמים שמגבירים את הסיכוי לטרשת - תורשה, הרגלים, מצבים רפואיים. גם בלעדיהם, חשוב מאוד להיות ערניים.

כדי לגלות בזמן חסימות או סימנים לחסימות בעורקים, ולבצע טיפול מהיר שימנע סיבוכים נוספים, יש לבצע צנתור לב. אפשר לבצע צנתור וירטואלי, צנתור לב אבחנתי או צנתור לב טיפולי.

במאמר זה נבין מהם ההבדלים ביניהם.

מה זה צנתור וירטואלי?

בניגוד להליכים הבאים שנציג, צנתור וירטואלי הוא הליך לא פולשני. הוא נקרא גם CT לב (סיטי לב - CT - Cardiac computed tomography), ולמעשה מהווה אלטרנטיבה מצוינת לצנתור אבחוני, מכיוון שהוא חוסך מכם הרדמה מקומית ואשפוז.

הבדיקה עצמה לוקחת זמן מאוד קצר (כחצי דקה), אך יש להגיע כשעה-שעתיים לפניה על מנת לקחת כדור להאטת קצב הלב. כמו כן, לצורך הבדיקה יוזרק לכם חומר ניגוד, כמו בכל CT אחר, אז חשוב מאוד לעדכן את הרופא מראש אם יש לכם אלרגיה ליוד.

צנתור וירטואלי הוא הליך לא מסוכן ולא כואב, ובסופו ניתן לחזור לשגרה רגילה לגמרי.

צנתור לב וירטואלי מתאים לאנשים שלא סובלים מתסמינים של טרשת עורקים, או סובלים מתסמינים קלים בלבד, אך אחד או יותר מגורמי הסיכון למחלה רלבנטיים עבורם.

אלה כמה מהגורמים הנפוצים:

• רמת גבוהה של כולסטרול.
• יתר לחץ דם.
• סוכרת.
• עישון.
• עודף משקל.
• היסטוריה משפחתית של טרשת או בעיות לב אחרות.

מה זה צנתור לב אבחוני?

אם צנתור וירטואלי (או בדיקה אחרת) מעלה חשד לטרשת עורקים, הרבה פעמים השלב הבא הוא צינתור לב אבחוני. מעבר לזה, כמובן שיש מקרים בהם בוחרים לבצע את התהליך הזה במקום CT.

למשל:

• תעוקת חזה - תסמינים שמופיעים בזמן מאמץ, כמו כאבים בחזה, קשיי נשימה וכו'.
• כאבים בחזה במנוחה - ותסמינים נוספים של טרשת עורקים, שלא נמצא להם הסבר אחר.
• כל חשש שעולה, מסיבה כלשהי, להיצרות או חסימת עורקים כליליים.

כאמור, ההליך מתבצע עם הרדמה מקומית, באמצעות חומר מאלחש שמוזרק למניעת כאבים. לאחר מכן, מחדירים צנתר דרך עורק ראשי, בדרך כלל באזור המפשעה אך לעיתים בזרוע. הצנתר הוא צינור ארוך מפלסטיק, שמובל על ידי הרופא/ה לאורך אבי העורקים, עד ללב.

בשלב הבא, משתמשים בצנתר כדי להזריק חומר ניגוד, וכך מתקבלת על מסך בחדר תמונה ברורה של העורקים. התמונה מאפשרת זיהוי קל ומהיר של בעיות בזרימת הדם. בסיום, מוציאים את הצנתר וחובשים את הנקודה דרכה נכנס לגוף.

התוצאות של צנתור לב אבחוני, מאפשרות לרופאים לקבוע את המשך הטיפול, אם נדרש. במקרים מסוימים, מתגלה במהלך הצנתור חסימה, אשר מחייבת מעבר אל צנתור לב טיפולי.

בניגוד אל צנתור וירטואלי, יש כמה סיכונים שכרוכים בביצוע צנתור לב כלילי פולשני, אך הסיכויים להתממשות שלהם נמוכים מאוד.

מה זה צנתור לב טיפולי?

צנתור טיפולי מתרחש בהמשך לצנתור אבחנתי (אם יש צורך), או במקרי חירום, בהם נדרשת התערבות מצילת חיים לפתיחת חסימה בעורקים.

למעשה, ההליך הזה מתבצע בדיוק באותו אופן כמו ההליך האבחנתי, אלא שבמקום להוציא את הצנתר אחרי הדימות ממשיכים לצעד נוסף: פתיחה והרחבה של העורקים. עושים את זה באמצעות בלון, שנמצא בקצה הצנתר וכאשר הוא מתנפח הוא מרחיב את העורקים ומאפשר לדם לזרום.

כמעט תמיד, מוסיפים לפעולה זו גם התקנה של סטנט (תומכן), שמטרתו להשאיר את העורקים פתוחים גם לאחר הוצאת הצנתר. לעיתים, מזריקים דרך הצנתר תרופות, אשר מיועדות למניעה של סתימות עתידיות.

מה קורה לפני ואחרי צנתור לב כלילי?

ההכנות וההתאוששות לפני ואחרי צנתור וירטואלי כמעט לא קיימות, אבל ההליכים הפולשניים מעט יותר מורכבים.

כך מתכוננים אל צנתור לב (שלא בחירום):

מבצעים בדיקת דם מקיפה - כולל ספירה, תפקודי קרישה וכו'.

מתייעצים עם הרופא לגבי תרופות קבועות - לרוב אין מניעה ליטול אותן כרגיל, אך יש יוצאות מהכלל.

צמים במשך שש שעות - ללא אוכל או מים.

מגיעים עם כל המידע - סיכום רפואי של מצבכם, אבחנות, תרופות, תוצאות של צנתור וירטואלי או בדיקות רלבנטיות אחרות. אם יש לכם רגישות ליוד, חשוב לדווח על כך מראש.

זה מה שקורה בסיום ההליך:

לאחר חבישת אזור חדירת הצנתר, עוברים לאשפוז. בדרך כלל, כבר למחרת משתחררים הביתה. לפני השחרור מקבלים הנחיות, כולל תרופות, שינוי בהרגלים ועוד.

ביומיים-שלושה הראשונים לאחר השחרור, מומלץ להימנע ממאמץ גופני או נפשי ולהישאר במנוחה. בחלק מהמקרים, עלולה להיות רגישה מסוימת באזור החדרת הצנתר.

לאחר כשבועיים, חוזרים לביקורת. אם עוד לפני כן מופיעים תסמינים מדאיגים, כדאי להגיע לחדר המיון ולוודא שהכל כשורה.

סיכום

לא משנה איזה סוג של צנתור לב כלילי אתם צריכים לעשות, חשוב שיבצעו אותו אנשי מקצוע טובים וקרדיולוג מומלץ ומנוסה. קרדיו-טים היא בחירה מצוינת עבור צנתור לב אבחנתי או טיפולי. אנחנו מאחלים לכולכם את כל הבריאות שבעולם!