תהליך הבירור של מחלת לב איסכמית

כאב בחזה או לחץ בחזה הינם מהתלונות השכיחות ביותר בפניה לחדר המיון; על פי הערכת משרד הבריאות מדובר על 1 מכל 12 מבוגרים שפונים למיון ומתלוננים על כאבי חזה. כאבי חזה הינם גם אחת הסיבות השכיחות שבעטיים מטופלים או מטופלות פונים להערכה אצל קרדיולוג. מגוון רחב של בעיות עלול לגרום לכאבי חזה, אך ללא ספק, אחת הסיבות החשובות ביותר שיש לבדוק בהקשר של כאבים בחזה - הינה קיום של מחלת לב איסכמית (Ischemic Heart Disease) שהינה למעשה מחלה טרשתית (Atherosclerosis) של עורקי הלב הכליליים (Coronary arteries) הגורמת להיצרות בעורקים והפרעה באספקת הדם הסדירה לשריר הלב.

כאשר יש חשד גבוה למחלת לב איסכמית הקרדיולוג יוכל להפנות ישירות לצינתור לב כלילי (Coronary angiography). אולם, במקרים רבים לא ניתן להגיע לאבחנה חד משמעית של מחלת לב איסכמית על סמך ביקור במרפאה וייעוץ קרדיולוגי. על כן, במקרים אלה, טרם החלטה על אופן הטיפול יבקש הקרדיולוג לבצע בדיקות לא פולשניות להערכה של מחלת לב (או במילים אחרות, להעריך האם קיימות היצרויות בעורקי הלב הכליליים). בדיקות אלה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות, בדיקות "פונקציונליות" ובדיקות "אנטומיות". זהו למעשה התפקיד החשוב של הקרדיולוג, לבחור עבור כל מטופל ומטופלת את הבדיקה המתאימה ביותר על סמך נתונים שונים כגון גיל, מגדר, גורמי סיכון ועוד, ולכן יש חשיבות לעבור הערכה ראשונית אצל קרדיולוג המתמחה בנושאים אלה. בקרדיו-טים תוכלו למצוא מומחים בקרדיולוגיה אשר מיומנים ביותר בהערכת תסמינים של כאבי חזה, ולעבור בירור מהיר, מדוייק וברגישות מקסימלית מתוך מטרה להעניק לכל מטופל ומטופלת חויית טיפול חיובית.

בדיקות "פונקציונליות" להערכת מחלת לב

הבדיקות הפונקציונליות הינן בדיקות שבהן לא ניתן לראות באופן ישיר את עורקי הלב הכליליים, אלא מבוצע בהן מאמץ גופני על מנת להעריך קיום של הפרעה בזרימת הדם אל איזורי שריר הלב השונים בעת מאמץ. כל אחת מהבדיקות מעריכה הפרעה זו באופן שונה.

בדיקת ארגומטריה (ECG stress test) הינה מבחן מאמץ שבו נבדק קיום הפרעה בזרימת דם לשריר הלב על ידי התפתחות שנויים באק"ג בזמן המאמץ. חסרונה העיקרי של בדיקה זו הינה הרגישות הנמוכה בעיקר בנשים, וכך למעשה בחלק מהמטופלים הבדיקה "תקינה" למרות קיום מחלת לב איסכמית.

אקו לב במאמץ (Stress echocardiography) בודק האם מתפתחות הפרעות איזוריות בהתכווצות הלב בזמן מאמץ כביטוי להפרעה בזרימת הדם לשריר הלב.

מיפוי לב (Myocardial perfusion SPECT), מעריך הפרעה בזרימת הדם לשריר הלב במאמץ ע"י שימוש חומר רדיואקטיבי ומעקב אחר פיזורו בשריר הלב.

בדיקת תהודה מגנטית של הלב (MRI לב) במאמץ כמעט ואינה מבוצעת בארץ, אך גם היא יכולה לתת הערכה לגבי קיום מחלת לב איסכמית על ידי הדמיה של פיזור חומר ניגוד בשם גדוליניום (חומר הניגוד של תהודה מגנטית) באיזורים השונים של שריר הלב.

בדיקות "אנטומיות" להערכת מחלת לב

בדיקת ה- CT הקרדיאלי ("צנתור וירטואלי") או Cardiac computed tomography היא הבדיקה העיקרית בקבוצה זו. בבדיקה זו מוזרק חומר ניגודי על בסיס יוד, ומתבצעת סריקה מהירה של הלב. לאחר עיבוד ממוחשב ניתן לראות ולהעריך בנפרד כל אחד מעורקי הלב, ולבדוק האם קיימת היצרות בעורקי הלב הכליליים. יש לזכור כי בדיקה זו טובה בעיקר בכדי לשלול קיומה של מחלת לב איסכמית במטופלים צעירים והיא אינה מהווה תחליף לצנתור כלילי. 

מה יש לעשות לאחר השלמת הבדיקות הלא-פולשניות?

לאחר השלמת הבדיקות מומלץ לשוב אל הקרדיולוג עם המימצאים. במקרים רבים, הדו"ח המסכם את הבדיקה אינו מספק והקרדיולוג יבקש גם את הדיסק או המסמכים שבהם מופיעים ממצאי הבדיקה. בשלב זה הקרדיולוג יוכל לשלב את התמונה הקלינית (התסמינים של המטופל או המטופלת) יחד עם ממצאי הבדיקה ולקבל החלטה על המשך הטיפול.