שאלות ותשובות בנושא קרדיולוגיית ספורט

אני מעוניין להתחיל להתאמן - האם כדאי להיבדק על ידי קרדיולוג ספורט?

הצעד הראשון לקראת כל התחלה של אימון גופני חדש ועצימתי הוא לשאול את עצמך האם אני בריא וכשיר לבצע את המאמץ. הטרנד בשנים האחרונות של השתתפות במרתונים, איש ברזל וטריאתליסטים, מביא איתו סוג חדש של ספורטאים שאינם מחויבים בחוק הספורט ועל כן לא מחויבים לבדיקות רפואיות לפני השתתפות בתחרות, דבר הגורר אחריו עליה במספר הרצים אשר לוקים באירוע לבבי בזמן ריצה. השאלה היא לא אם חייבים לבצע בדיקות אלא האם כדאי לבצע בדיקות לב לפני השתתפות בספורט עצימתי כגון ריצה.

לצד העדויות הרבות על תרומתה האדירה של הפעילות הגופנית לבריאות הלב הולכות ומצטברות ראיות לנזק האפשרי שבעיסוק מוגזם באימונים אירוביים תובעניים. בין הסכנות: פרפור פרוזדורים, מחלת לב כלילית והפרעות קצב ממקור חדרי. מספר מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בדקו את הקשר שבין מינון הפעילות השבועי ובין התועלות הבריאותיות והארכת תוחלת החיים. בכולם נמצא שעיסוק מתון בפעילות גופנית משפר באופן ניכר את הכשירות הפיזיולוגית, מגן מפני מחלות לב וכלי דם ותורם להארכת תוחלת החיים. לעומת זאת, עיסוק מוגזם בפעילות גופנית עלול לגרום להקטנת השרידות. מחקרים אלה מצביעים על העובדה שעיסוק יתר בפעילות גופנית אינו בהכרח טוב יותר ואילו ריצה במינונים נמוכים עד בינוניים נראית כאידיאלית לשמירה על בריאות טובה של הלב וכלי הדם ולהענקת תוחלת חיים ארוכה יותר.

צריך לקחת מספר נתונים בחשבון כאשר שוקלים התחלת ספורט חדש, ביניהם גיל המטופל, מחלות רקע, טיפול תרופתי ועוד. אדם צעיר ובריא אשר מעוניין להתחיל לרוץ בצורה הדרגתית ומבוקרת יתכן ואינו זקוק לבירור לבבי, אולם אחרי גיל 40, ועם הצטברות גורמי סיכון שונים, לבדיקת הלב יש ערך מוסף. בין מכלול הבדיקות הקיימות, הבדיקות הבסיסיות כוללות בדיקה גופנית על ידי רופא מומחה וביצוע אקג. לפי גיל המטופל ומחלות הרקע ניתן להתקדם גם לביצוע מבחן מאמץ ואקו לב.

עברתי צנתור / התקף לב, ואני מעוניין לחזור להתאמן. כיצד עושים זאת במינימום סיכון?

אנשים רבים חוששים לחזור לפעילות גופנית אחרי אירוע לבבי אולם הדבר מומלץ! מחקרים הראו ששגרת אימונים עוזרת בהחלמה ומפחיתה את הסיכוי לאירוע נוסף. פעילות גופנית סדירה שומרת על הבריא

ות של הלב דרך הורדת גורמי סיכון שונים כגון השמנה, הורדת הכולסטרול הרע והעלאת הטוב ומפחיתה את רמות הסוכר בדם, כמו גם מפחיתה מתח ולחץ נפשי.

ברוב בתי החולים מציעים להצטרף לתוכנית מסודרת ומבוקרת של שיקום לב לאחר אירוע לבבי ולאחר מכן מומלץ להמשיך בכך עצמונית. המטרה היא עליה הדרגתית בפעילות הגופנית. לא כולם מתאימים לתוכנית בשיקום לב ולכן ההמלצה היא לחזור לפעילות גופנית בצורה מבוקרת תחת פיקוח של רופא קרדיולוג אשר יעזור להתוות את התוכנית לפי המצב הבריאותי החדש של המטופל. הבדיקות יכולות לכלול סקירה לבבית על ידי הקרדיולוג, אקג, מדידת לחץ דם ובדיקת 

מאמץ. בנוסף מעקב תקופתי אחר ההתקדמות והתאמת טיפול תרופתי.

האם יש הבדלים בין נשים וגברים מבחינת הלב והסיכון בפעילות ספורט?

נשים מפתחות מחלות לב כעשור מאוחר יותר מגברים אולם לאחר שכבר מופיעה מחלה לבבית, נשים מתות יותר. ההבדל נובע מכך שנשים מוגנות על ידי הורמונים נשיים וכאשר ההורמונים מתחילים לרדת הסיכון למחלת לב עולה.
קיימים הבדלים פיזיולוגים בין נשים וגברים אשר תורמים להבדל ביכולות הגופניות ביניהם אולם הסיכון בפעילות ספורטיבית הוא דומה. חשוב לציין שלנשים תלונות לא טיפוסיות למחלת לב ולכן הן צריכות להיות ערניות יותר מה גם ששכיחות התקפי הלב גבוהה פי שניים בנשים מגברים.

אני מתאמן באופן קבוע - יש לי רקע משפחתי של מחלת לב - האם כדאי להיבדק על ידי קרדיולוג ספורט?

גנטיקה היא גורם סיכון שלא ניתן לשינוי. למי שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממחלת לב, נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה לעומת מי שאין לו בעיות לב במשפחה. ולכן מומלץ באדם כזה לבצע סקירה לבבית אשר יכולה לאבחן ולמנוע מחלות מולדות בספורטאים הצעירים יותר ועד אבחון מוקדם של מחלה לבבית במבוגר אשר נמצא בסיכון.

אני מתאמן באופן קבוע - לאחרונה התפתחו אצלי  סימפטומים לבביים במהלך או לאחר הפעילות הגופנית  - מה עלי לעשות?

במקרים בהם בוצעה בדיקה שפורשה כלא תקינה, או התפתחו סימפטומים מדאיגים (עילפון, סחרחרות, כאבים בחזה, קוצר נשימה, דפיקות לב או ירידה פתאומית בסיבולת למאמץ) במהלך או לאחר הפעילות הגופנית, מומלץ להפסיק את הפעילות ולגשת לבדיקה על ידי קרדיולוג. הסימפטומים יכולים להיות נורות אזהרה למחלה לבבית שטרם התגלתה והמשך ביצוע פעילות גופנית עשוי לסכן את הספורטאי. יש לעבור בירור לבבי ולקבל אישור שניתן לחזור ולהתאמן.