צנתור לב וירטואלי, צנתור לב פולשני (אבחנתי או טיפולי) – מה ההבדלים

צנתור לב כלילי נועד לגלות ובמידת הצורך לטפל בהיצרויות או בחסימות של עורקי הלב. צנתור לב יכול להיות וירטואלי או שהוא יכול להיות פולשני: אבחוני או טיפולי. מה המטרה של כל אחד מהצנתורים וכיצד הם מתבצעים? כל מה שאתם צריכים לדעת.

טרשת עורקים היא אחד מגורמי התחלואה והמוות המרכזיים בעולם המערבי. היא נגרמת בשל הצטברות של כולסטרול ומשקעים שומניים על הדפנות הפנימיות של העורקים, מה שמגביל את זרימת הדם, וגורם להיצרות העורקים או לחסימתם.

כאשר טרשת העורקים מערבת את העורקים הכליליים (העורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו) היא עלולה לגרום למחלות לב שונות, להתקף לב, ואפילו למוות. יש מגוון תסמינים שיכולים להעיד על בעיות בעורקים הכליליים (עורקי הלב), כמו כאבים בחזה, אך במקרים מסוימים מגיע אוטם שריר הלב ללא שום התראה מוקדמת. 

צנתור לב מבוצע כדי לגלות בזמן חסימות או הצרויות בעורקים הכליליים, ולטפל בהם במידת הצורך על מנת למנוע סיבוכים נוספים. אפשר לבצע צנתור לב וירטואלי, צנתור לב אבחנתי או צנתור לב טיפולי.

במאמר זה נבין מהם ההבדלים בין פרוצדורות הצנתור השונות     .

מה זה צנתור וירטואלי?

בניגוד לצנתורי לב פולשניים, צנתור וירטואלי הוא הליך לא פולשני. מדובר למעשה בבדיקת CT של הלב (סיטי לב - CT - Cardiac computed tomography) שמטרתה להדגים את העורקים הכליליים בצורה מפורטת.

למי מיועדת הבדיקה?

צנתור לב וירטואלי מתאים לאנשים שסובלים מכאבים בחזה שהמקור שלהם לא ברור או לאנשים שסובלים מתסמינים לא ברורים ונמצאים בסיכון למחלת לב כלילית.     

אלה כמה מגורמי הסיכון הנפוצים למחלת לב כלילית:

• רמת גבוהה של כולסטרול     
• יתר לחץ דם     
• סוכרת     
• עישון     
• עודף משקל     
• היסטוריה משפחתית של טרשת עורקים או מחלות לב אחרות     

הליך הבדיקה

הבדיקה עצמה לוקחת כחצי דקה, אך יש להגיע כשעה-שעתיים לפני על מנת ליטול כדור להאטת קצב הלב. כמו כן, במהלך הבדיקה יוזרק לכם חומר ניגוד, כמו בכל CT אחר, אז חשוב לעדכן את הרופא מראש אם יש לכם אלרגיה ליוד. הבדיקה כוללת את השלבים הבאים:

• הזרקת חומר ניגוד המכיל יוד לווריד, לשיפור נראות כלי הדם.
• ביצוע סריקות מהירות של הלב, תוך עצירת נשימה למשך מספר שניות בכל סריקה.
• צנתור וירטואלי הוא הליך לא פולשני, לא מסוכן ולא כואב, ובסופו ניתן לחזור לשגרה רגילה לגמרי.

משמעות התוצאות

התוצאות נבחנות על ידי קרדיולוג מומחה. במידה ומתגלה היצרות או חסימה באחד או יותר מהעורקים הכליליים, יומלץ על המשך בירור או טיפול, למשל באמצעות צנתור פולשני. כאשר      התוצאה של הצנתור הוירטואלי תקינה או כאשר הצנתור הוירטואלי מדגים מחלה בשלבים מוקדמים, חשוב להמשיך במעקב רפואי ולטפל בגורמי הסיכון.

מהו צנתור לב פולשני?

צנתור לב פולשני הוא פרוצדורה במהלכה מוחדרים צנתרים (צינורות ארוכים ודקים, קתטרים) אל הלב. הצנתור הפולשני מאפשר לקבל פרטים חשובים על העורקים הכליליים (צנתור אבחנתי) ואף לטפל בהם במידת הצורך (צנתור טיפולי). 

מהו צנתור לב אבחוני?

למי מיועדת הבדיקה?

כאשר צנתור וירטואלי (או בדיקה אחרת) מעלה חשד למחלה משמעותית של העורקים הכליליים, פעמים רבות השלב הבא יהיה צינתור לב פולשני: בשלב הראשון אבחוני ובמידת הצורך גם טיפולי. קיימים מקרים בהם צנתור פולשני הוא בדיקת הבחירה (במקום CT), למשל במצבים הבאים:

• חולה שסובל מתעוקת חזה - תסמינים שמופיעים בזמן מאמץ, כמו כאבים בחזה, קשיי נשימה וכו'.
• חולה שסובל מכאבים בחזה במנוחה - ותסמינים נוספים של טרשת עורקים, שלא נמצא להם הסבר אחר.
• המשך בירור של ממצאים לא תקינים שהתקבלו בבדיקות לב לא פולשניות (אקו לב, מיפוי לב וכו')

הליך הבדיקה

ההליך מתבצע תחת הרדמה מקומית באמצעות חומר מאלחש שמוזרק למניעת כאבים. לאחר מכן, מחדירים צנתר דרך אחד העורקים, בדרך כלל עורק כף היד או לעיתים עורק המפשעה. הצנתר הוא צינורית ארוכה מפלסטיק, שמובלת על ידי הקרדיולוג לאורך אבי העורקים עד ללב.

בשלב הבא, משתמשים בצנתר כדי להזריק חומר ניגוד, וכך מתקבלת על מסך בחדר הצנתורים תמונה ברורה של עורקי הלב (העורקים הכליליים). התמונה מאפשרת זיהוי פשוט ומהיר של הצרויות משמעותיות וחסימות בעורקים הכליליים. בסיום, מוציאים את הצנתר וחובשים את איזור הכנסת הצנתר     .

משמעות התוצאות

התוצאות של צנתור לב אבחוני מאפשרות לרופאים לקבוע את המשך הטיפול, אם נדרש. במקרים מסוימים, מתגלה במהלך הצנתור הצרות משמעותית או חסימה, אשר מחייבות מעבר לצנתור לב טיפולי. בניגוד לצנתור וירטואלי, צנתור לב כלילי פולשני כרוך בסיכונים, אך אלו נדירים מאוד.

מה זה צנתור לב טיפולי?

צנתור טיפולי מתרחש בהמשך לצנתור אבחנתי (אם יש צורך). צנתור טיפולי יכול להיות מתוכנן או להתבצע כהליך חירום, למשל במקרה של התקף לב, כאשר נדרשת התערבות מצילת חיים לפתיחת חסימה באחד או יותר מהעורקים הכליליים.

חשיבות ההליך

צנתור לב טיפולי הוא הליך רפואי חיוני, המיועד לטפל בהיצרויות או בחסימות בעורקים הכליליים. חשיבותו גדולה כיוון שהעורקים הכליליים אחראים על אספקת דם וחמצן לשריר הלב עצמו.

צנתור טיפולי מאפשר הקלה על תסמינים כמו כאבים חזה, שיפור תפקוד הלב, מניעת נזק לשריר הלב במקרים של חסימה משמעותית, וכן הפחתת הסיכון להתקפי לב עתידיים ושיפור איכות ותוחלת החיים. במקרים דחופים, כמו במקרה של התקף לב, מדובר בהליך מציל חיים, במהלכו על ידי פתיחת חסימות בעורקים הכליליים, מתאפשרת החזרת זרימת הדם התקינה ללב.

מתי נדרש ההליך?

• אוטם שריר הלב (התקף לב)
• כאשר בצנתור אבחנתי מודגמת הצרות משמעותית או חסימה באחד (או יותר) מהעורקים הכליליים, הדורשת טיפול.                         

תיאור ההליך

למעשה, ההליך הזה מתבצע בדיוק באותו אופן כמו צנתור אבחנתי, אלא שבמקום להוציא את הצנתר אחרי ההדמייה ממשיכים לצעד נוסף: פתיחה והרחבה של העורקים הכליליים באמצעות בלון, שנמצא בקצה הצנתר וכאשר מנפחים אותו הוא מרחיב את העורקים הכליליים ומאפשר לשפר את זרימת הדם בעורק     .

כמעט תמיד, מוסיפים לפעולה זו גם התקנה של סטנט (תומכן), שמטרתו להשאיר את העורקים פתוחים גם לאחר הוצאת הצנתר.

הסיבוכים האפשריים כוללים דימומים באזור החדרת הצנתר, תגובות אלרגיות לחומר הניגוד, הפרעות בקצב הלב, פגיעה בכלי הדם, ובמקרים נדירים מאוד – התקף לב, שבץ מוחי או מוות. בהשוואה לצנתור טיפולי  צנתור אבחנתי נחשב לבטוח יותר, עם שיעור סיבוכים נמוך יותר. צנתור וירטואלי בטוח עוד יותר - מדובר בבדיקה לא פולשנית בכלל והסיכון לסיבוכים אפסי.

המשך מעקב

לאחר צנתור טיפולי, חיוני להמשיך במעקב רפואי. ההמלצות המרכזיות:

• ביקורת קרדיולוג: יש להיבדק אצל קרדיולוג כשבועיים לאחר ההליך, לצורך הערכת ההחלמה, התאמת הטיפול התרופתי וטיפול בגורמי סיכון לתחלואה חוזרת.
• מעקב רופא משפחה: מומלץ לפנות לרופא המשפחה למסירת דו"ח הצנתור ומרשם התרופות, ולהמשך ליווי בתהליך החזרה לשגרה. 
• טיפול תרופתי: הקפדה על נטילת התרופות שנרשמו, כולל מדללי דם ותרופות להורדת כולסטרול, בהתאם להנחיות הרופא. אין להפסיק את הטיפול ללא ייעוץ רפואי. 
• זיהוי סימני אזהרה: יש לפנות לעזרה רפואית מיידית במקרה של הופעת כאבים בחזה, קוצר נשימה, דימום או נפיחות באזור הצנתור, חום או הפרשות מתמשכות.

מה קורה לפני ואחרי צנתור לב כלילי?

ההכנות לפני וההתאוששות אחרי צנתור וירטואלי כמעט לא קיימות, אבל הצנתורים הפולשניים מעט יותר מורכבים.

כך מתכוננים אל צנתור לב פולשני (שלא בחירום):

• מבצעים בדיקת דם מקיפה - כולל ספירה, תפקודי קרישה וכו'.
• מתייעצים עם הרופא לגבי תרופות קבועות - לרוב אין מניעה ליטול אותן כרגיל, אך יש יוצאות מהכלל.
• צמים במשך שש שעות - ללא אוכל או מים.
• מגיעים עם כל המידע - סיכום רפואי של מצבכם, אבחנות, תרופות, תוצאות של צנתור וירטואלי או בדיקות רלבנטיות אחרות. אם יש לכם רגישות ליוד, חשוב לדווח על כך מראש.

זה מה שקורה בסיום ההליך:

• לאחר חבישת אזור חדירת הצנתר, עוברים לאשפוז. בדרך כלל, כבר למחרת משתחררים הביתה. לפני השחרור מקבלים הנחיות, כולל תרופות, המלצות לשינוי הרגלים ועוד.
• ביומיים-שלושה הראשונים לאחר השחרור, מומלץ להימנע ממאמץ גופני או נפשי ולהישאר במנוחה. בחלק מהמקרים, עלולה להיות רגישה מסוימת באזור החדרת הצנתר.
• לאחר כשבועיים, חוזרים לביקורת. אם עוד לפני כן מופיעים תסמינים מדאיגים, כדאי להגיע לחדר המיון ולוודא שהכל כשורה.

סיכום

לא משנה איזה סוג של צנתור לב כלילי אתם צריכים לעבור, חשוב שיבצע אותו קרדיולוג מומלץ ומנוסה. קרדיו-טים היא בחירה מצוינת עבור צנתור לב אבחנתי או טיפולי. אנחנו מאחלים לכולכם את כל הבריאות שבעולם!