פעילות גופנית לאחר התקף לב - המדריך המלא להתאוששות בטוחה
התאוששות מהתקף לב היא תהליך הדרגתי ואישי. לצד צעדים חשובים כמו טיפול תרופתי, שינויים בתזונה, תמיכה נפשית והפחתת מתחים, על המטופלים לחזור לפעילות גופנית באופן אחראי שאינו מסכן את בריאותם.
חשיבות הפעילות הגופנית בתהליך ההחלמה
פעילות גופנית היא מרכיב מרכזי בתהליך השיקום וההחלמה של חולי לב. היא מסייעת בחיזוק שריר הלב, שיפור זרימת הדם ואף מפחיתה את הסיכון להתקף לב חוזר. מחקרים מראים כי פעילות גופנית לאחר התקף לב מסייעת לשפר את הכושר הגופני, להפחית סמפטומים, לשמור על משקל גוף תקין ואף להוריד את לחץ הדם ורמות הכולסטרול. בנוסף, התקף לב עלול להוביל מטופלים לתחושות של דיכאון, חרדה ופחד מפני פעילות גופנית. חזרה הדרגתית לפעילות משפרת את מצב הרוח, מחזירה את הביטחון העצמי, ומסייעת בחזרה לשגרה.
ישנם מחקרים רבים שמוכיחים את חשיבותה של הפעילות הגופנית בחולי לב, כולל:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36746187/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8831359/
מתי וכיצד מתחילים? הצעדים הראשונים בליווי רפואי
חשוב מאוד לבצע את החזרה לפעילות גופנית בליווי ובהנחיית הקרדיולוג המטפל - הערכה רפואית מקיפה, לרבות מספר בדיקות לקביעת מצב הלב, היקף הנזק שנגרם ללב וגורמי הסיכון האישיים.
הבדיקות עשויות לכלול:
- בדיקות דם: לבדיקת רמות אנזימים כמו CPK וטרופונין, המעידים על נזק לשריר הלב.
- אק"ג: לזיהוי שינויים בפעילות החשמלית של הלב.
- אקו לב: אולטרסאונד של הלב להערכת מבנה ותפקוד הלב.
- מבחן מאמץ: לבחינת הסיבולת ותגובת הלב למאמץ גופני.
בהתאם לממצאים ולמצבו הבסיסי של המטופל, הקרדיולוג ימליץ על תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית. מומלץ להתחיל בפעילות אירובית מתונה, כגון הליכה, למשך 5-15 דקות, פעמיים ביום, ולהגדיל בהדרגה את משך הפעילות בהתאם ליכולת האישית.
כל מטופל ומטופלת יכולים להשתתף בתוכנית שיקום לב מותאמת אישית, בה יקבלו הדרכה על שינויים שכדאי להם לבצע באורח החיים, הנחיות לפעילות גופנית נכונה, תזונה מתאימה וסיוע בגמילה מעישון.
במהלך החזרה לפעילות גופנית, חשוב להיות במעקב רפואי סדיר. יש לדווח לרופא על כל סימפטום חריג. המעקב הרפואי מאפשר לקרדיולוג להתאים את תוכנית הפעילות לקצב ההתקדמות שלכם ולמצבכם .
אילו סוגי פעילות גופנית מומלצים?
ההמלצה העיקרית היא להתחיל בפעילות גופנית אירובית מתונה, ועם הזמן לעלות בעצימות, בתדירות ובמשך הפעילות. הבחירה הטובה ביותר היא פעילות שהמטופלים נהנים ממנה, שכן זה יגביר את הסיכוי להתמדה.
הליכה
הליכה היא הפעילות המומלצת והבטוחה ביותר לאחר התקף לב. מומלץ להתחיל בהליכות קצרות ואיטיות, בין 5-15 דקות, פעמיים ביום, ולהגדיל בהדרגה את משך ההליכה בהתאם ליכולת, עד שמגיעים ל-30 דקות הליכה פעמיים ביום, אז אפשר לעבור להליכה של 30-60 דקות פעם ביום.
שחייה
שחייה היא פעילות אירובית המפעילה קבוצות שרירים רבות ומשפרת את סיבולת הלב-ריאה. היא מתאימה במיוחד למי שמעדיפים פעילות עם פחות עומס על המפרקים. חשוב להתחיל בקצב מתון ולהגביר בהדרגה את העצימות.
רכיבה על אופניים
רכיבה על אופניים, בין אם בחוץ או על אופניים נייחים, גם היא דרך מצוינת לשפר את הכושר האירובי. יש להתחיל במרחקים קצרים ובקצב איטי, ולהגביר בהדרגה את המרחק והעצימות בהתאם לתוכנית הטיפול .
מה לא לעשות? פעילויות שכדאי להימנע מהן
לאחר התקף לב, חשוב להימנע מפעילויות גופניות שעלולות להעמיס על שריר הלב. פעילות גופנית מאומצת מדי עלולה לגרום להפרעות קצב, כאבים בחזה, קוצר נשימה ואף התקף לב נוסף.
סוגי פעילויות שיש להימנע מהן:
- ספורט תחרותי: השתתפות בתחרויות עלולה להעמיס על הלב ולהגביר את הסיכון לסיבוכים.
- ספורט אקסטרים: פעילויות כמו צניחה חופשית, טיפוס הרים או גלישת גלים מציבות עומס פיזי ונפשי גבוה, מה שעלול להיות מסוכן בתקופת ההחלמה.
- הרמת משקולות כבדות: משקלים כבדים יכולים להעלות את לחץ הדם ולהעמיס על הלב. אם מעוניינים לשלב אימוני כוח, יש לעשות זאת בהדרגה ובהתאם להנחיות הרפואיות.
- פעילות גופנית בתנאי מזג אוויר קיצוניים: פעילות בחום או בקור קיצוני עלולה להקשות על הלב.
המלצות נוספות:
- הימנעו מפעילות גופנית לאחר ארוחה כבדה או שתיית אלכוהול.
- הקפידו על חימום לפני האימון ומתיחות לאחריו.
- היו קשובים לגופכם.
סימני אזהרה שחשוב להכיר
אם אחד מהסימנים הבאים מופיע, יש להפסיק את הפעילות מיד, לנוח, ולפנות לייעוץ רפואי בהקדם. במקרים של תסמינים חמורים או מתמשכים, יש לפנות למוקד חירום רפואי.
- כאבים בחזה: תחושות לחץ, כובד או כאב בחזה במהלך או לאחר הפעילות.
- קוצר נשימה חמור: קושי נשימתי שאינו תואם את רמת המאמץ או שאינו חולף במנוחה.
- סחרחורת או בלבול: תחושת סחרחורת, ערפול או ירידה ברמת ההכרה.
- תשישות קיצונית: עייפות מוגזמת או חולשה חריגה במהלך או לאחר הפעילות.
- הפרעות בקצב הלב: דפיקות לב מהירות, לא סדירות או תחושת "דילוג" של פעימות.
- בחילה או הזעה מוגברת: תחושת בחילה, הקאות או הזעה שאינה תואמת את רמת המאמץ.
המומחים של קרדיו-טים: כאן בשבילכם
במרכז הלב קרדיו-טים אנו מחויבים לבריאותכם ומספקים תמיכה מלאה בכל שלבי ההתאוששות והשיקום. צוות המומחים שלנו יסייע לכם לחזור לחיים פעילים ובריאים בבטחה וביעילות, תוך התחשבות במצב הרפואי וביכולת הפיזית שלכם. בנוסף, ניתן לבצע במרכז בדיקות כמו אקו לב, מבחן מאמץ (ארגומטריה) והולטר, לצורך מעקב צמוד אחר מצב הלב.
