כל מה שחשוב לדעת על ביגמיניה

ביגמיניה (Bigeminy) היא תבנית של הפרעת קצב לב, שבה כל פעימת סינוס תקינה מלווה בפעימה מוקדמת. ברוב המקרים מדובר בממצא שפיר שאינו דורש טיפול, אך לעיתים הוא עשוי לשקף עומס חריג של פעימות מוקדמות או להעיד על מחלת לב בסיסית. במאמר זה נסקור מהי ביגמיניה, כיצד מאבחנים אותה, מתי יש צורך בטיפול ומה חשוב לדעת לפני הפנייה לקרדיולוג.

מהי ביגמיניה?

ביגמיניה היא הפרעת קצב של פעימות מוקדמות, שבה כל פעימה תקינה בלב מלווה בפעימה מוקדמת — לרוב ממקור חדרי (PVC),  אך לעיתים גם ממקור עלייתי. התוצאה היא סדר קבוע של פעימות בזוגות: פעימה תקינה–פעימה מוקדמת–פעימה תקינה–פעימה מוקדמת, וכן הלאה.
ביגמיניה עשויה להופיע לפרקים או להימשך לאורך זמן, ויכולה להופיע בזמן מנוחה או בזמן מאמץ.

תסמינים אופייניים

עוצמת התסמינים משתנה מאוד בין האנשים. חלק מהמטופלים חשים את ההפרעה בבירור, ואחרים כלל אינם מודעים לה.

תסמינים אפשריים:

• תחושת דפיקות לב חזקות או „החסרת פעימה”
• "קפיצות" בדופק, בעיקר במנוחה
• אי נוחות או לחץ בחזה
• עייפות וירידה בסבולת למאמץ
• לעיתים סחרחורת קלה או תחושת חולשה
• ובמקרים רבים — ללא תסמינים כלל

מהן הסיבות לביגמיניה?

• מוקד חדרי פעיל במיוחד: תאי שריר לב הגורמים לפעימות מוקדמות תכופות.
• מחלה מבנית בלב: למשל צלקת לאחר אוטם, קרדיומיופתיה או פגיעה מסתמית.
• איסכמיה כלילית: ירידה באספקת הדם לשריר הלב.
• הפרעות אלקטרוליטיות: רמות נמוכות של אשלגן/מגנזיום
• פעילות יתר של בלוטת התריס.
• חומרים מעוררים: קפאין, ניקוטין, אלכוהול, 
• תרופות מסוימות או רמה גבוהה של דיגוקסין.
• ספורט סיבולתי ממושך: אצל חלק מהספורטאים נצפה עומס PVC המחייב בירור.

חשוב לדעת: באנשים בריאים ללא מחלות לב ביגמיניה לרוב אינה מסוכנת. לעומת זאת, בחולי לב היא עשויה לשמש כסימן אזהרה הדורש בירור.

האם ביגמיניה מסוכנת?

במרבית המקרים, כאשר מבנה הלב ותפקודו תקינים, ביגמיניה היא ממצא מקרי ולא מסוכן.
עם זאת, במצבים של מחלת לב, ירידה בתפקוד חדר שמאל או כאשר קיים עומס גבוה של PVC לאורך היממה — נדרש בירור נוסף, שמטרתו לזהות את המטופלים הזקוקים להתערבות לעומת אלה שיכולים להסתפק במעקב בלבד.

אבחון ביגמיניה

האבחון מתחיל בבדיקת אק״ג, שבה ניתן לזהות את הדפוס האופייני של פעימות בזוגות.
בשל אופייה המשתנה של ההפרעה, לעיתים נדרש ניטור ממושך יותר כמו הולטר במשך 24–48 שעות. 

בדיקות נוספות שהקרדיולוג ימליץ לבצע כוללות:

• אקו לב: להערכת מבנה הלב, תפקוד חדר שמאל והמסתמים.
• בדיקות דם: לבדיקת אלקטרוליטים ופעילות בלוטת התריס.
• הדמיה מתקדמת (CT/MRI): במקרים של עומס גבוה או ירידה בתפקוד, לזיהוי צלקות או דלקת בלב.

מטרת הבדיקות היא להבין האם מדובר בהפרעת קצב מורכבת והאם קיימת מחלת לב או גורם אחר שניתן לטפל בהם.

טיפול

הטיפול מותאם למצב הקליני, לתסמינים ולתדירות הפעימות.

במקרים קלים (מרבית המקרים):

• מעקב תקופתי, היכרות עם התסמינים וזיהוי טריגרים.
• תיקון גורמים הפיכים (הפרעות אלקטרוליטריות, תרופות).
• שינוי באורח החיים: הפחתת קפאין ואלכוהול, שינה מספקת, ניהול מתחים.

כאשר יש תסמינים או עומס ממושך:

• טיפול תרופתי:
  חוסמי בטא (כגון מטופרולול) להפחתת רגישות שריר הלב לאדרנלין, חוסמי סידן.  תרופות אנטיאריתמיות מתקדמות שמורות למקרים סלקטיביים תחת מעקב קרדיולוגי.
• טיפול בגורם רקע: איזון תפקוד בלוטת התריס, טיפול באיסכמיה, התאמת תרופות.

כאשר יש פגיעה בתפקוד הלב:

• אבלציה:
  צריבה ממוקדת של מוקד הפעימות עשויה להפחית משמעותית את עומס ה־PVC ולשפר את תפקוד החדר השמאלי.
  לעיתים משלבים טיפול תרופתי לטווח קצר לצד אבלציה.

הקו המנחה הוא התאמה אישית של הטיפול לכל מטופל.

מתי לפנות לקרדיולוג?

מומלץ לפנות לקרדיולוג במקרים הבאים:

• סחרחורת חוזרת או עילפון
• כאב בחזה או קוצר נשימה
• דופק מהיר ולא סדיר לאורך שעות או ימים
• הופעת תסמינים לאחר שינוי תרופתי
• היסטוריה משפחתית של הפרעות קצב או מוות פתאומי
• לאחר התקף לב או כשידועה מחלת לב קיימת

קרדיו-טים – המומחים לרפואת הלב

במרפאת קרדיו-טים מאוגדים מומחים להפרעות קצב, צנתורים, מחלות מסתמים, אי ספיקת לב ומניעה קרדיווסקולרית, הפועלים בגישה רב־תחומית וממוקדת מטופל.
אנו מציעים ייעוץ במרפאות נתל אביב ובקריית אונו, ונותנים מענה מלא מהאבחון הראשוני, דרך ביצוע הבדיקות ועד לקבלת החלטות על טיפול ומעקב. 

אם אתם חווים דופק לא סדיר או תסמינים שמדאיגים אתכם – אל תהססו לפנות לייעוץ. אבחון מוקדם יכול למנוע סיבוכים ולהחזיר אתכם לשגרה בריאה ובטוחה.