טיפול קרדיולוגי מוקדם קשור לסיכון נמוך לארוע מוחי בחולים עם פרפור עליות

מטופלים הסובלים מפרפור עליות (הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר), שהיו תחת מעקב קרדיולוגי מסודר, נמצאו בסיכון מופחת לארוע מוחי. הסיבה לכך, כנראה, היא שסביר יותר שהם נטלו תרופות למניעת קרישי דם.

ממחקר שערכו חוקרי אוניברסיטת סטנפורד לרפואה, עולה כי הסיכון לארוע מוחי אצל מטופלים שאובחנו לאחרונה עם פרפור עליות, מופחת משמעותית בקרב אלה שהיו במעקב קרדיולוגי מסודר.

ארוע מוחי הוא הסיבוך מסכן-החיים השכיח ביותר כתוצאה מפרפור עליות. המחקר מצא כי טיפול קרדיולוגי בתוך 3 חודשים מאבחנה של פרפור עליות עשוי לצמצם ב9% את הסיכון לשבץ, וכן להפחית ב11% את הסיכון למוות. מטופלים שביקרו אצל הקרדיולוג ככל הנראה גם קיבלו מרשם לנוגדי קרישה- תרופות מדללות דם המונעות קרישי דם ומוכרות גם כמקטינות סיכון לארוע מוחי.

"המסר החשוב הוא שטיפול מוקדם קשור במתן תרופות שמיועדות למניעת ארוע מוחי," אומר פרופסור מינטו טורקיה, מומחה לרפואת הלב וכלי הדם, מנהל מחקר במרכז הבריאות הדיגיטלי באוניברסיטת סטנפורד ומנהל אלקטרופיזיולוגיה לב במערכת הבריאות פאלו אלטו. "הממצאים הללו מראים כמה חשוב לחשוב על התערבויות אלה בעת אבחון הפרעת הלב."

טורקיה מציין כי מחקרים קודמים כבר עמדו על החשיבות בנטילה מוקדמת של תרופות במחלות לב אחרות, "אבל כיוון שפרפור עליות מטופל ע"י סוגים רבים של רופאים, והנחיות הטיפול בו מורכבות, היה חשוב לבסס מחקרית את חשיבות הטיפול המוקדם בהפרעת לב ספציפית זו, ששכיחותה מתגברת באופן דרסטי עם עליית גיל המטופל," הוא מוסיף.

המחקר פורסם באינטרנט ב26 ליוני 2017 במגזין הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה. פרופ' טורקיה הוא מבכירי החוקרים בעבודה זו, שבראשה עמד אלכסנדר פרינו, מומחה לרפואת הלב וכלי הדם.

מצב שכיח

פרפור עליות, קצב לב לא סדיר ולעיתים קרובות מהיר, הינו מצב שכיח ממנו סובלים בין 3-5 מיליון אמריקאים. פרפור העליות מגביר את הסיכון לארוע מוחי ולסיבוכים אחרים הקשורים ללב. קיימות אפשרויות טיפול רבות, לכל אחת מורכבות וסיכון משלה. המחקר מציין שאופן הטיפול שנבחר מבוסס על הרקע של כל מטופל.

על מנת לבחון את ההבדלים בין סוגי הטיפולים ותוצאותיהם ולהשוות בין טיפול אצל הקרדיולוג לעומת רופא המשפחה, בין השנים 2004-2012 ניתחו טורקיה וצוות המחקר נתונים של 184,161 מטופלים במערכת הבריאות האמריקנית, שאובחנו לאחרונה עם פרפור עליות.

בתוך 90 יום מיום אבחון הפרעת הלב, 40% מהמטופלים קיבלו טיפול קרדיולוגי, בעוד ש-60% קיבלו טיפול ראשוני ללא הפניה לקרדיולוג.

התוצאות הראו כי למטופלים שהופנו לקרדיולוג היה סיכון מותאם נמוך יותר לארוע מוחי ולמוות. הסיכון המופחת לארוע מוחי נקשר לשיעורים גבוהים יותר של מרשמים לנוגדי-קרישה.

"כאשר כוללים את כל המשתנים – גיל, מצב רפואי, טיפול תרופתי, ביטוח בריאות ואפילו המרחק של מקום המגורים מהמרפאה, עדיין קיימת הפחתה בסיכון לשבץ ולמוות," אומר טורקיה. "אלה שטופלו אצל הקרדיולוג אף היו חולים יותר בנקודת ההתחלה, אז היינו מצפים שהתוצאות שלהם יהיו חמורות יותר. בפועל, גילינו את ההיפך."

"לא כל אשפוז הוא רע"

באופן פרדוקסלי למדי, תוצאות המחקר הראו שכי המטופלים שהופנו מוקדם לטיפול אצל קרדיולוג מומחה אף נטו יותר להתאשפז. לדבריו של טורקיה, מטופלים אלו היו באופן כללי חולים יותר, וטיפולים המחייבים אשפוז עשויים להיות מועילים יותר.

"אנו נוטים להתייחס לאשפוז כאל תוצאה גרועה, אך לא כל מקרי האשפוז הם רעים", הוא מוסיף.

בנוסף ציינו החוקרים כי מטופלים רבים במערכת הבריאות מתגוררים באזורים כפריים והיה עליהם לנסוע רחוק יותר על מנת לקבל טיפול ממומחה, בעוד שמרבית הקרדיולוגים עובדים במרכזים הרפואיים שבערים הגדולות. המטופלים שביקרו אצל הקרדיולוג היו בממוצע קרובים יותר לקליניקה ב-7 מייל, לעומת ממוצע המרחק של אלו שקיבלו טיפול ראשוני אצל רופא המשפחה.

"נתון זה מראה שהקרבה מהווה גורם חשוב בדרך לקבלת טיפול נאות," אומר טורקיה. "אחד הפתרונות לכך יכול להיות ביקור וירטואלי או שיחת וידאו עם הקרדיולוג."

עם זאת, הוא מוסיף שהמחקר הינו תצפיתי, ובשונה מניסוי בנבדקים אקראיים, אינו מוכיח שקרדיולוגים ולא רופאי משפחה צריכים לטפל בכל החולים הסובלים מפרפור עליות. "לומר שעלינו להכשיר קרדיולוגים נוספים, יהיה פתרון שגוי," אומר טורקיה, "המחקר מצביע על כך שעלינו לצמצם את פערי הטיפול ולמצוא דרכים חכמות יותר להנגיש אותו."

המחקר באתר "בית הספר לרפואה סטנפורד"

בצוות המחקר בסטנפורד חברים גם סנג'יב נראיין ופול וונג, פרופסורים לרפואת הלב וכלי הדם, ופוסט דוקטורנטים דניאל קייזר וכריסטופר סוואן.

חוקרת ממאיו קליניק השתתפה גם היא במחקר שנתמך ע"י המשרד לאזרחים ותיקים ואיגוד הלב האמריקני.