התקף לב בגיל צעיר - לא רק מחלה של "מבוגרים"

בקרב הציבור הרחב התקפי לב נתפסים לרוב כבעיה של הגיל המבוגר - תוצאה מצטברת של שנים רבות של עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ועודף משקל. נתונים עדכניים מצביעים על מציאות שונה: שיעור התקפי הלב בקרב צעירים נמצא במגמת עלייה. מחקר שפורסם באיגוד הקרדיולוגי האמריקאי מצא כי 1 מכל 5 התקפי לב שמתרחשים בגיל צעיר, מתרחש בקרב אנשים שטרם חגגו 40! והתחזית אינה מעודדת – השכיחות עולה מדי שנה.

המאמר שלפניכם סוקר את הגורמים האפשריים להתקף לב בגיל צעיר, סימני האזהרה שיש לשים אליהם לב, דרכי האבחון והטיפול ובעיקר, הדרכים בהן ניתן לצמצם את הסיכון ואפילו למנוע את האירוע הראשון.

גורמי סיכון להתקף לב בקרב צעירים     

למרות הפתאומיות שבה מופיע התקף לב, כמעט תמיד קיימים גורמי סיכון - ולעיתים קרובות הם נבדלים מאלו של הגיל המבוגר.

בראש ובראשונה, הרקע הגנטי מהווה מרכיב משמעותי: היסטוריה משפחתית של מחלת לב או התקפי לב בגיל צעיר מעלה את הסיכון, גם כאשר אורח החיים של האדם בריא ומאוזן.

לצד גורם זה, אורח החיים המודרני משחק תפקיד מרכזי. עישון, תזונה עשירה בשומן רווי, חוסר בפעילות גופנית, עודף משקל, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה – כל אלה יוצרים עומס מתמשך על מערכת הלב וכלי הדם. לכך מצטרפים גם גם לחץ נפשי כרוני, מחסור בשעות שינה, שימוש בחומרים אסורים או תוספים לא מפוקחים ואף הפרעות קצב לב שאינן מטופלות כראוי.          

אצל נשים צעירות, קיימים גם גורמים הורמונליים שיכולים להשפיע על פעילות הלב וכלי הדם – כולל שימוש בגלולות, תסמונות אנדוקריניות מסוימות או שינויים פזיולוגיים בזמן ההריון. 

סימני אזהרה שאסור להתעלם מהם

חשוב לדעת כי התקף לב לא תמיד מתבטא בצורה הקלאסית של כאב חד בחזה המלווה בקריסה פתאומית. לעיתים הסימנים פחות דרמטיים, אך עדיין מחייבים התייחסות רפואית מיידית. הנה תסמינים נפוצים שדורשים בדיקה רפואית דחופה:

• כאב או לחץ בחזה – תחושת כובד, שריפה או לחץ מתמשך בחזה, במיוחד אם נמשכת יותר מכמה דקות או חוזרת לסירוגין.
• כאב מקרין – כאב שמתחיל בחזה ומקרין לחגורת הכתפיים, לזרועות (במיוחד שמאל), לגב, לצוואר או ללסת.
• קוצר נשימה – תחושת חנק או קושי לנשום, גם במנוחה או במאמץ קל יחסית.
• סחרחורת, חולשה או עילפון.
• בחילה או הזעה קרה – תסמינים פחות טיפוסיים, השכיחים יותר בקרב צעירים ובקרב נשים     ..
• חרדה פתאומית לא מוסברת – בעיקר אם מלווה בתסמינים גופניים, עלולה להיות סימן מקדים.

חשוב לדעת: גם סימפטומים קלים יחסית או כאלו שמופיעים לפרקי זמן קצרים עלולים להעיד על אירוע לבבי. הזנחה או עיכוב באבחון עלולים להוביל לנזק בלתי הפיך לשריר הלב.

אבחון מוקדם וטיפול     

כאשר עולה חשד להתקף לב – הזמן הוא גורם קריטי. אבחון מהיר ומדויק יכול להציל חיים. האבחון כולל בדרך כלל:

• בדיקות דם לזיהוי עלייה ברמת אנזימים לבביים, כגון טרופונין (חלבון שמשתחרר לדם בעת פגיעה בשריר הלב).
• בדיקת אק"ג לזיהוי שינויים בפעילות החשמלית של הלב.
• אקו לב (אולטרסאונד של הלב).
• CT של עורקי הלב ולעיתים צנתור אבחוני (בדיקה פולשנית שמאפשרת לזהות היצרויות או חסימות בכלי הדם הלבביים).

בהתאם לממצאים יותאם הטיפול:     :

• צנתור טיפולי, שבו מוחדר תומכן (סטנט) לפתיחת העורק החסום.
• טיפול תרופתי להמסת קריש הדם (טרומבוליזה).
• בהמשך, תוכנית שיקום לב הכוללת תרופות, שינוי באורח החיים ולעיתים גם טיפול פסיכולוגי תומך.

אצל צעירים, חשוב להתאים את הטיפול לפרופיל האישי, רמת פעילות גופנית, תכנון עתידי וגורמי סיכון ארוכי טווח.

מניעה בגיל צעיר - משימה אפשרית

הבשורה המרגיעה היא שניתן להפחית את הסיכון להתקף לב בגיל צעיר, גם בקרב מי שיש לו נטייה גנטית או רקע משפחתי, באמצעות שינוי הרגלים ועירנות. הפעולות המרכזיות כוללות:

• שמירה על תזונה מאוזנת.
• פעילות גופנית סדירה.
• הימנעות מעישון.
• מעקב אחר מדדים רפואיים חשובים (לחץ דם, רמות סוכר וכולסטרול).
• ניהול נכון של לחצים נפשיים.

על המרכז "קרדיו-טים"     

קרדיוטים, המרכז הישראלי לרפואת הלב, מתמחה באבחון, טיפול ומעקב אחר מחלות לבביות, עם דגש על גילוי מוקדם והתאמה אישית של הטיפול. המרכז מציע שירותי אבחון מתקדמים (אק”ג, אקו לב, מיפוי לב, צנתורים), תכניות שיקום לב, ליווי תזונתי ופסיכולוגי והדרכה כוללת לאורח חיים בריא.

אם יש לכם היסטוריה משפחתית, תסמינים מדאיגים או צורך בבירור שגרתי – אנו כאן עם הידע, הכלים והניסיון לשמור על בריאות הלב שלכם.