אני מעוניין להתחיל לרוץ, מעולם לא התאמנתי, האם אני צריך לעבור בדיקת לב לפני?

הצעד הראשון לקראת כל התחלה של אימון גופני חדש ועצימתי הוא לשאול את עצמך האם אני בריא וכשיר לבצע את המאמץ.

הטרנד בשנים האחרונות של השתתפות במרתונים, איש ברזל וטריאתליסטים, מביא איתו סוג חדש של ספורטאים שאינם מחויבים בחוק הספורט ועל כן לא מחויבים לבדיקות רפואיות לפני השתתפות בתחרות, דבר הגורר אחריו עליה במספר הרצים אשר לוקים באירוע לבבי בזמן ריצה. השאלה היא לא אם חייבים לבצע בדיקות, אלא, האם כדאי לבצע בדיקות לב לפני השתתפות בספורט עצימתי כגון ריצה.

לצד העדויות הרבות על תרומתה האדירה של הפעילות הגופנית לבריאות הלב הולכות ומצטברות ראיות לנזק האפשרי שבעיסוק מוגזם באימונים אירוביים תובעניים. בין הסכנות: פרפור פרוזדורים, מחלת לב כלילית וכן הפרעות קצב מסכנות חיים.

מספר מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בדקו את הקשר שבין מינון הפעילות השבועי ובין התועלות הבריאותיות והארכת תוחלת החיים. בכולם נמצא שעיסוק מתון בפעילות גופנית משפר באופן ניכר את הכשירות הפיזיולוגית, מגן מפני מחלות לב וכלי דם ותורם להארכת תוחלת החיים. לעומת זאת, עיסוק מוגזם בפעילות גופנית עלול לגרום להקטנת השרידות. מחקרים אלה מצביעים על העובדה שעיסוק יתר בפעילות גופנית אינו בהכרח טוב יותר ואילו ריצה במינונים נמוכים עד בינוניים נראית כאידיאלית לשמירה על בריאות טובה של הלב וכלי הדם ולהענקת תוחלת חיים ארוכה יותר.

על כן, מומלץ לקחת מספר נתונים בחשבון כאשר שוקלים התחלת ספורט חדש, ביניהם גיל, מחלות רקע, טיפול תרופתי ועוד. אדם צעיר ובריא אשר מעוניין להתחיל לרוץ בצורה הדרגתית ומבוקרת יתכן ואינו זקוק לבירור לבבי, אולם אחרי גיל 40, ועם הצטברות גורמי סיכון שונים - לבדיקת הלב לפני תחילת הפעילות יש ערך מוסף.

בין מכלול הבדיקות הקיימות, הבדיקות הבסיסיות כוללות בדיקה גופנית על ידי רופא מומחה וביצוע אק"ג. לפי גיל המטופל ומחלות הרקע ניתן להתקדם גם לביצוע מבחן מאמץ ובדיקת אקו לב. אולם ההחלטה צריכה להתבצע בהתייעצות עם רופא מומחה בתחום הקרדיולוגיה והספורט.