אי ספיקת לב

אי ספיקת לב היא מחלה שמתפתחת כאשר הלב אינו מסוגל לדחוף את הדם בעוצמה מספקת לאיברי הגוף השונים, גלו אילו מצבים יכולים להוביל לאי ספיקת לב ומהם הסיבות, התסמינים ודרכי הטיפול באי ספיקת לב.  

אילו מצבים יכולים להוביל לאי ספיקת לב?

מצבים שיכולים להוביל ל- אי ספיקת לב: הלב הינו משאבה הדוחפת דם לרחבי הגוף דרך מערכת כלי הדם. כאשר המשאבה, הלב, אינו מסוגל לדחוף את הדם בעוצמה מספקת איברי הגוף השונים נפגעים עקב תת-אספקת דם ומצבים אלו יכולים להוביל לאי ספיקת הלב (Congestive heart failure).

ישנן סיבות רבות היכולות לגרום לאי ספיקת הלב, ביניהן, מחלת לב איסכמית ואוטם בשריר הלב ("התקף לב"), יתר לחץ דם, מחלות שונות במסתמי הלב (כגון הצרות המסתם האורטלי - Aortic stenosis) ומחלות אחרות.

שכיחות אי ספיקת הלב הולכת ועולה בצורה מהירה בעולם המערבי וההערכה כיום הינה שאחד מכל חמישה מבוגרים יפתח אי ספיקת לב במהלך חייו! ניתן לחלק את המטופלים עם אי ספיקת לב לשתי קבוצות עיקריות, אי ספיקת לב עם תפקוד לב ירוד (Heart Failure with Reduced Ejection Fraction – HFrEF) ואי ספיקת לב עם תפקוד לב שמור (Heart Failure with Preserved Ejection Fraction – HFpEF). התסמינים לכל אחד מהסוגים של אי ספיקת לב דומים אך הגישה לבירור הסיבה למחלה והטיפול בכל אחד מהסוגים שונה, ועל כן ישנה חשיבות רבה לערוך בירור על ידי קרדיולוג המתמחה באי ספיקת לב.

סימנים לאי ספיקת לב

התסמינים השכיחים ביותר הינם קוצר נשימה במאמץ או במנוחה, הצטברות של נוזלים בדמות בצקות באזורים שונים בגוף כמו כפות הרגליים, השוקיים והבטן, עליה במשקל וכן קושי בנשימה או שיעול בזמן שכיבת פרקדן. בנוסף לתסמינים אלה קיימים תסמינים נוספים כמו חולשה, ירידה בתאבון, בלבול ועליה בקצב הלב.

מה לעשות כאשר מופיעים תסמיני אי ספיקת לב

כאשר מופיעים תסמינים החשודים לאי ספיקת לב יש לפנות בהקדם לקרדיולוג מומחה אשר יבצע הערכה מסודרת לגבי תפקוד הלב. הערכה זו מתבצעת על ידי שיחה עם המטופל ובדיקה פיזיקלית מלאה. כמו כן, המטופל ישלח לבדיקות עזר שונות ובהן בדיקת אקו לב, בדיקות הדמיה נוספות ולעיתים אף מבחן מאמץ, צנתור ועוד. אופי הברור מבחינת הבדיקות הנדרשות ורמת הדחיפות של הבירור נקבעים בבדיקת הייעוץ הראשונית אצל הקרדיולוג, והוא נקבע על פי חומרת התסמינים והממצאים האובייקטיביים בבדיקות העזר הראשוניות. חשוב שההערכה הקלינית תתבצע על ידי קרדיולוג מומחה באי ספיקת לב על מנת לקבוע האם אכן מדובר באי ספיקת לב - ובמידה שכן - מהי הסיבה לאי ספיקת הלב על מנת שניתן יהיה להתאים את הטיפול המיטבי לבעיה.

 מניעת אי ספיקה ומחלות לב

אחת הסיבות העיקריות לאי ספיקת לב היא טרשת עורקים (Atherosclerosis) ומחלת לב איסכמית (Ischemic heart disease): עורקי הגוף הינם "צינורות" המזרימים דם לרחבי הגוף. דופן העורק מורכבת ממספר שכבות של תאים מסוגים שונים. עם השנים, מתחילים לשקוע בתוך דופן העורק עצמה חלקיקי שומן, בהמשך מגיעים גם תאי דלקת היוצרים תגובה דלקתית מקומית ותהליך זה חוזר על עצמו. זהו למעשה התהליך המוביל ליצירת טרשת עורקים (atherosclerosis) שבבסיס המחלה נמצא אזור הפלאק הטרשתי (atherosclerotic plaque) שבו מצטברים תאי השומן. ההבדל בין האנשים הוא קצב היווצרות טרשת העורקים, לדוגמא, אנשים עם ערכי כולסטרול מוגברים נוטים לפתח טרשת עורקים באופן מהיר יותר משאר האוכלוסיה ומכאן נובע הסיכון המוגבר שלהם ללקות במחלת לב איסכמית (Ischemic heart disease). גם אנשים עם יתר לחץ דם (Hypertension), סכרת (diabetes mellitus), מעשנים ואנשים עם ספור משפחתי של מחלת לב (נטיה גנטית) הינם בסיכון מוגבר לפתח טרשת עורקים. מחלת לב איסכמית הינה למעשה הביטוי של טרשת העורקים ספציפית בעורקי הלב הכליליים. מחלת לב איסכמית נגרמת בדרך כלל בגלל הצרות באחד או יותר מעורקי הלב, לרוב עקב הצטברות כולסטרול ותאי דלקת בדפנות העורקים (טרשת עורקים). מחלת לב איסכמית יכולה להיות חבויה ולא להתבטא כלל בתסמינים אך בשלבים מתקדמים יופיעו תסמינים. יש לזכור כי המחלה הטרשתית אינה פוגעת רק בעורקי הלב, אלא פוגעת בכל כלי הדם בגוף, החל ממחלה טרשתית בעורקי הרגליים ומחלה טרשתית בעורקי התרדמה (Carotid arteries) העלולה להוביל לאירוע מוחי. על כן ישנה חשיבות רבה לאבחן מטופלים/ות אשר הינם בסיכון מוגבר לטרשת עורקים ולהתאים להם/ן טפול מניעתי אגרסיבי על מנת לדחות או לעכב את התפתחות המחלה הטרשתית.

מניעה ראשונית ושניונית של מחלת לב

1. מניעה ראשונית: מטופלים/ות ללא רקע של מחלה טרשתית (ללא רקע של אוטם בשריר הלב,, אירוע מוחי או בעיות אחרות בכלי דם). המטרה במניעה אצל מטופלים/ות אלו הינה – למנוע את האירוע הראשון של מחלה טרשתית (לדוגמא ארוע לבבי). 2. מניעה שניונית: מטופלים/ות אשר חוו ביטוי כלשהו של מחלה טרשתית (אוטם בשריר הלב, אירוע מוחי או בעיות אחרות בכלי דם). מטרת המניעה במטופלים/ות אלו הינה מניעה של האירוע הבא.

מרפאת המניעה הראשונית במרכז רפואת הלב שלנו

בעולם המערבי, בארבעת העשורים האחרונים נצפתה ירידה משמעותית בתמותה מסיבות קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם). על פי מחקרים קליניים, כמחצית מהירידה בדרמטית בתמותה הינה הודות לאבחון מוקדם של מחלת לב איסכמית וטיפול אגרסיבי יותר בגורמי הסיכון שהובילו למניעה ראשונית של מחלת לב בקרב האוכלוסייה המטופלת. למרות שיפור זה, עדיין התמותה מסיבות קרדיווסקולריות הינו מהסיבות השכיחות בעולם המערבי. ניתן לציין 5 גורמי סיכון למחלת לב איסכמית שהינם ברי שינוי: 1. יתר לחץ דם 2. ערכי כולסטרול גבוהים 3. סכרת 4. עישון 5. השמנת יתר

השלב הראשון במניעה ראשונית של מחלה טרשתית הינה להעריך מהי דרגת הסיכון של המטופל/ת הספציפי/ת לפתח מחלה טרשתית. על פי דרגת הסיכון, הקרדיולוג מסוגל להתאים את הטפול המניעתי עבור המטופל/ת. באופן כללי ניתן לומר כי ככל שרמת הסיכון של המטופל/ת לפתח מחלה טרשתית הינו גבוה יותר, כך הטפול המניעתי שאותו מטופל/ת יקבל/תקבל – יהיה אגרסיבי יותר. באופן כללי, מטופלים/ות מעל גיל 20 ללא ביטוי קליני של מחלה טרשתית, צריכים לעבור הערכה תקופתית לגבי רמת הסיכון למחלה טרשתית אחת ל- 3-5 שנים. רמת הסיכון יכולה להיקבע באופן פשטני על ידי חישוב כמות גורמי הסיכון של המטופל, אך לרשות הקרדיולוג עומדים מחשבונים שונים המסייעים בחישוב מדויק יותר, והערכה מדויקת יותר של רמת הסיכון לפתח מחלה טרשתית. השלב הבא בניהול מטופל/ת המגיע/ה למרפאת המניעה בקרדיו-טים הינו התאמת הטיפול. גם כאן יש חשיבות להחלטות המתקבלות מאחר ויש פיתוח של תרופות חדשות לאיזון גורמי הסיכון ומניעה של מחלות לב. בנוסף, לכל טיפול יש תופעות לואי ועל כן יש להתאים בצורה מדויקת טפול לכל אחד ואחת מהמטופלים/ות. הטיפול הינו אינדיבידואלי ויכול לכלול תרופות לטפול בגורמי הסיכון, שינוי בהרגלי החיים, התחלת טפול בתרופות נוגדות טסיות ועוד. הקרדיולוגים בקרדיו-טים הינם מנוסים בהערכה של מטופלים/ות לפני או אחרי אירועים לבביים ובהתאמה של טפול למניעה ראשונית למחלת לב.כחלק מהגישה הרחבה לניהול המטופל המגיע לקרדיו-טים, גם במרפאת מניעת מחלות הלב תתבצע הערכה רב-תחומית במקרים מורכבים על מנת להעניק את הטפול המיטבי והבטוח ביותר עבור המטופל.

טיפול באי ספיקת לב

הטיפול באי ספיקת הלב נחלק לשניים: 1. טיפול בגורם לאי ספיקת הלב: במצבים בהם אי ספיקת הלב נגרמת בגלל מחלת לב איסכמית, כלומר בגלל הצירויות או חסימות בעורקי הלב - יש לבצע צנתור לב כלילי ולטפל בהיצרויות אלו. במידה ואי ספיקת הלב נגרמת מהפרעות בקצב הלב או מחלה מסתמית משמעותית, יש לבצע הערכה של הבעיה והתאמת טיפול שיכול בחלק מהמקרים לשפר את התסמינים. 2. טיפול בתסמיני אי ספיקת הלב ובמניעת הפגיעה באיברי הגוף כתוצאה מבעיה זו: קיימות מספר קבוצות של תרופות שהוכחו יעילות משמעותית בשיפור התסמינים והפחתת סיבוכים באי ספיקת לב. בעוד שבטיפול באי-ספיקת לב עם תפקוד לב ירוד חלה פריצת דרך במחצית השנייה של המאה ה-20 וראשית המאה ה-21, אשר מתבססת על הבנת הפתופיזיולוגיה מאחורי התפתחות המחלה ובאה לידי ביטוי בשינוי הגישה הטיפולית מגישה הממוקדת בהקלה על תסמינים לגישה שמטרתה שינוי מהלך המחלה, בטיפול באי-ספיקת לב עם תפקוד לב שמור טרם נצפתה פריצת דרך משמעותית התורמת לשינוי מהלך המחלה. בעשור האחרון חלו תמורות משמעותיות בטיפול התרופתי באי ספיקת הלב ובשנים האחרונות קיימת תנופה משמעותית במחקרים לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לשיפור התסמינים ומניעה של החמרה במחלה בשני הסוגים העיקריים של אי ספיקת לב.

הטיפול בחולה עם אי ספיקת לב הוא מורכב וכוללני. התייחסות לשורה ארוכה של נושאים נוספים על טיפול תרופתי מקסימלי חשובה ומשמעותית ביותר לאיזון החולים ולמניעת החמרה במצבם: טיפול במחלות כרוניות נוספות כמו מחלת ריאות, אי ספיקת כליות, אנמיה והגבלת צריכת מלח ונוזלים. חשוב לשמור על אורח חיים בריא לרבות הקפדה על תזונה נכונה, הקפדה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית סדירה התואמת את מצבו הקליני של החולה, הפסקת עישון, ואיזון ערכי לחץ הדם והסוכר.

כפי שניתן להבין, הטיפול באי ספיקת לב הוא מורכב. יש חשיבות מכרעת להגיע לאבחנה הנכונה ולהתאים את הטיפול הטוב ביותר עבור כל מטופל ומטופלת. לכן מומלץ לבצע את ההערכה והמעקב אצל קרדיולוג המתמחה באי ספיקת לב.

טיפולים מתקדמים לאי ספיקת לב

אם בעבר הטיפול באי ספיקת לב התבסס ברובו על טיפול תרופתי, כיום מתווספים עוד ועוד אמצעים חדשים לטיפול. אמצעים אלו כולל קוצבי לב מתקדמים , קוצב לב דו חדרי, דפיברילטור מושתל ומנטרים שונים המושתלים בגוף ומסייעים באיזון התרופתי. אחד התחומים המתקדמים ביותר כיום בטיפול באי ספיקת לב הינו "הלב המלאכותי", מכשיר שמספק תמיכה מכאנית לשריר הלב ומשמש כתחליף זמני או קבוע להשתלת לב. מכשיר לב מלאכותי הוא משאבה המספקת תמיכה מכנית במצב של אי-ספיקת לב מתקדמת. במהלך השנים חלה התקדמות טכנולוגית מרשימה בפיתוח מכשירי הלב המלאכותי שנהיו בהדרגה קטנים יותר בגודלם, עמידים לאורך זמן ארוך יותר ויכולים לשמש תחליף קבוע לחדר השמאלי של הלב או להוות גשר עד להשתלת לב. הדור החדש ביותר של מכשיר לב מלאכותי מסוג HeartMate 3 הוא קטן יותר, קל יותר (שוקל 200 גרם בלבד) ודורש זמן החלמה קצר יותר מהניתוח. המכשיר הוא בעל סוללות המאפשרות 20 שעות פעילות ברציפות ללא הטענה, בזכות צריכת החשמל הנמוכה שלו. הטכנולוגיה החדשנית הייחודית שבה בנוי המכשיר, הכוללת דיסקית טיטניום הצפה בתוך המכשיר בשדה מגנטי ומסתובבת במהירות של כ-5,500 סיבובים בדקה, מבטיחה פעילות ארוכת טווח ללא כל נקודות חיכוך ולכן תוך פגיעה מינימלית בדם הזורם דרך המכשיר. בהעדר כמות מספיקה של תרומות לב, מכשיר הלב המלאכותי מהווה בשורה לחולי אי-ספיקת לב רבים שבעבורם זהו הפתרון היחיד להצלת חייהם. כל דור חדש של מכשירי לב מלאכותי מקדם אותנו לקראת מצב שיאפשר טיפול שיציע לחולי הלב אפשרות לחיות שנים רבות באיכות חיים טובה ועם פחות סיבוכים. הטיפולים המתקדמים לאי ספיקת לב (מכשיר לב מלאכותי והשתלת לב) מיועדים למטופלים עם אי ספיקת לב קשה שמחמירה ומתקדמת תחת טיפול תרופתי מקסימלי. כדי להחליט על הצורך בטיפולים מתקדמים כאלה יש לבצע הערכה אצל קרדיולוג מומחה באי ספיקת לב.