קוצב לב: מדריך למטופל

בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית (בדומה למערכת חוטי החשמל בבית), אשר שולחת אותות חשמליים  דרך נתיבי הולכת חשמל, וגורמת ללב להתכווץ ולשאוב דם אל איבריו השונים של הגוף. במצב תקין, פעימות הלב נוצרות ע"י קוצב לב טבעי הממוקם בחלקו העליון של העלייה הימנית. משם האות החשמלי נע לכיוון נקודת צומת הנקראת הקשרית הפרוזדורית-חדרית (AV Node), זו ממוקמת בין העליות והחדרים. מנקודה זו האות מתפשט במהירות דרך נתיבי הולכה מיוחדים אל חדרי הלב, ובתגובה חדרי הלב מתכווצים ושואבים דם אל הגוף.

מהו קוצב לב ואיך הוא פועל?

לעיתים, מערכת ייצור האות החשמלי או הולכת החשמל לקויים, והדבר עלול להתבטא בקצב לב איטי. במטופלים אלו יש צורך בהשתלת קוצב לב, שלמעשה עוקף את מערכת החשמל וההולכה החולות, ומאפשר תפקוד תקין של הלב. קוצב לב (Cardiac pacemaker) הינו מכשיר קטן שאורכו הוא כ- 2-3 ס"מ ועוביו הינו מילימטרים בודדים, אשר מכיל סוללה ומעגלים חשמליים, ומחובר ללב באמצעות אלקטרודה אחת או יותר. האלקטרודות עוברות דרך כלי דם אל הלב וקופסת הקוצב מושתלת בד"כ מתחת לעור בחלקו העליון של החזה. קוצב הלב עוקב אחר קצב הלב ובמידת הצורך מפיק אותות חשמליים שמטרתם להסדיר את קצב לב במידה שהינו איטי מידי.

למה משמש קוצב לב?

קוצבי לב משמשים לרוב לטיפול בקצב לב איטי, אך ישנם גם קוצבים המכונים "קוצבים דו-חדרים" או "קוצבי CRT" והם מסייעים לטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב. קיים גם קוצב לב דפיברילטור (Implantable Cardioverter Defibrillator, ICD) אשר תפקידו לתת מכת חשמל במידה ומופיעה הפרעת קצב מסכנת חיים. קוצבים מסוג זה מחייבים התאמה של המטופל. ניתן להתייעץ עם הקרדיולוגים בקרדיו-טים בדבר האפשרות או הצורך להשתילם.

לאחרונה חלה פריצת דרך משמעותית בתחום קוצבי הלב עם פיתוח של קוצב זעיר ומהפכני. למעשה מדובר בקוצב לב מיניאטורי, המוחדר לגוף באמצעות צנתור מאיזור המפשעה, ללא ניתוח, ללא פתיחת בית החזה, וללא כל אלקטרודות. הקוצב החדש נקרא Micra והוא קפסולה זעירה בגודל 2.5 ס"מ (גודלה קטן ב-90 אחוז מקוצב רגיל). קפסולה זו מתפקדת כיחידת קיצוב עצמאית, ללא התקנים נוספים בגוף, כגון אלקטרודות, כך שאחרי הפעולה אין שום סממן חיצוני שמרמז על היות המטופל נושא מערכת קוצב. קוצב ה- Micra מתאים בשלב זה רק למטופלים הזקוקים לקיצוב חדרי בלבד, אלו מהווים רק כ-15% מאוכלוסיית החולים מושתלי קוצבי לב. בעתיד הקרוב צפוי כי מערכת זו תעבור פיתוח נוסף, ותתאים לכלל המטופלים שזקוקים להשתלת קוצב לב.

סוגי קוצבי לב

לפני שאנחנו מסבירים לגבי המלאכותיים, כדאי להבין מה זה קוצב לב טבעי. זהו הרכיב בלב אשר יוזם את פעולתו החשמלית. הקוצב הטבעי, הנקרא SA node, נמצא בעלייה הימנית מעביר אותות חשמליים שגורמים לחדרי הלב להתרחב ולהתמלא בדם אשר משם זורם לכל חלקי הגוף.

• קוצב לב דו לשכתי - קוצב לב שמחובר רק לאחד מחדרי הלב, בדרך כלל הימני, באמצעות שתי אלקטרודות לחדר ולעלייה באותו הצד. קוצב לב מהסוג הזה מתאים לטיפול באנשים הסובלים מברדיקרדיה (קצב לב איטי).
• קוצב לב דו-חדרי - בניגוד לקוצב לב דו-לשכתי, קוצב לב דו-חדרי מסדיר את האותות החשמליים בשני חדרי הלב. הוא מושתל במצבים קשים יותר, בדרך כלל אצל מטופלים עם אי ספיקת לב קשה והפרעת קצב חמורה.
• קוצב לב חיצוני - באמצעות קוצב לב חיצוני ניתן לייצב באופן ראשוני וזמני מטופלים, על ידי הנחת שני לוחות מוליכים על בית החזה והעברת זרם חשמלי ביניהם לגירוי שריר הלב ושרירים אחרים באזור.
• דפיברילטור - לעומת קוצב לב המסדיר את הפעילות החשמלית באופן עקבי, דפיברילטור מספק פתרון נקודתי שעשוי להציל חיים. המכשיר נותן שוק חשמלי ללב כדי להחזיר את פעימותיו הסדירות במצב של פרפור חדרים. הוא יכול להיות חיצוני או מושתל.
• מכשיר הולטר מושתל (REAVEAL) - מטרת המכשיר לנטר את קצב הלב לאורך זמן ממושך, ממספר חודשים עד כמה שנים במידת הצורך. המקצבים מתועדים במכשיר קטן המושתל מתחת לעור באזור החזה העליון, ומשמשים לאבחון הפרעות קצב שונות.

קרדיולוגים ומומחי הפרעות קצב מחליטים מתי שמים סוגי קוצבי לב שונים, בהתאם למצב החולה ולנסיבות.

מה ההבדל בין קוצב לב "רגיל" לקוצבי לב מיוחדים?

קיים לא מעט בלבול לגבי סוגי קוצב לב וההבדלים בינם לבין דפיברילטורים ומכשירים אחרים שקשורים באבחון או טיפול בהפרעות קצב. 

בואו נעשה סדר, בכמה משפטים: קוצב לב "רגיל" הוא קוצב לב שמיועד לטיפול בהפרעה של קצב לב איטי. קוצב דו-לשכתי שהזכרנו וגם קוצב חד-לשכתי (שמחובר רק למדור אחד, בצד אחד של הלב) נחשבים רגילים במובן הזה.

לצד אלה, יש מכשירים לטיפול באנשים הם הפרעות קצב שאינן ברדיקרדיה, כמו קוצב דו-חדרי (למצב של אי ספיקת לב) או דפיברילטור (למצב של פרפור חדרים).

השתלת קוצב לב

השתלת קוצב לב לרוב מתבצעת תחת הרדמה מקומית וטשטוש (כלומר לא תחת הרדמה מלאה), הפרוצדורה כולה אורכת כשעה וחצי. לפרטים נוספים אודות פעולת השתלת הקוצב ניתן ללחוץ כאן. 

השתלת הקוצב הינה פעולה בטוחה יחסית אך כמו בכל פעולה פולשנית קיימים סיכונים נדירים העלולים להופיע בזמן ההשתלה כמו דימום באזור ההשתלה או דליפת אויר לחלל הריאה, ובטווח הארוך סיכון לזיהום של הקוצב. לאור סיכונים אלה יש לעבור הערכה מסודרת אצל קרדיולוג המתמחה בנושאי הפרעות קצב על מנת לקבוע האם קיימת אינדיקציה להשתלת קוצב, בחלק מהמקרים יהיה צורך לבצע בדיקות נוספות כמו הולטר או מקליט ארועים על מנת לקבל החלטה. כמו כן, ישנה חשיבות לכך שפעולת ההשתלה תתבצע בידיים מיומנות.

קוצב לב - סיכונים וסיבוכים

לצד היתרונות הרבים, לטיפול באמצעות קוצב לב סיכונים אפשריים, שאת חלקם הזכרנו בקצרה למעלה. אמנם הסיכונים אינם שכיחים כלל, אך כדאי להיות מודעים להם:

• קרישי דם - חלק מהאנשים מפתחים קרישי דם, בדרך כלל בזרוע בצד שבו הותקן קוצב הלב. הם עלולים לגרום לנפיחות בזרוע, אבל לרוב עוברים בתוך כמה ימים ולעיתים רחוקות מדובר בבעיה רצינית. במקרים מסוימים, מטופלים נוטלים תרופות נוגדות קרישה.
• זיהום - ניתן לפתח זיהום בקוצב הלב. במרבית המקרים, זה קורה בשנה הראשונה לאחר ההשתלה. אם אינו מטופל, הזיהום עלול להתפשט לריאות, לרירית הלב ולדם ולגרום לסיבוכים קשים. טיפול בזיהום מבוצע בדרך כלל על ידי אנטיביוטיקה וניתוח להחלפת הקוצב.
• דליפת אוויר - לעיתים נדירות, במהלך הניתוח נפער בטעות נקב בריאה, ואז אוויר יכול לדלוף ממנה לתוך החזה. בדרך כלל, מדובר בדליפה קטנה ולא נדרש טיפול. אם הדליפה משמעותית, ייתכן שיש צורך בניקוז מיוחד.
• בעיות בקוצב הלב - כמו בכל מכשיר אלקטרוני, יש סיכוי קטן לכשלים. למשל, בעיות בסוללה, במעגלים החשמליים (למשל בעקבות חשיפה לשדות מגנטיים חזקים) וכו'.

יש לפנות לרופא המשפחה או לקרדיולוג בהקדם האפשרי אם אתם מפתחים תסמינים כמו קוצר נשימה, סחרחורת, התעלפות, חולשה ממושכת, נפיחות בזרוע, כאבים בחזה, חום גבוה או נפיחות ואדמומיות באזור הקוצב.

החיים עם קוצב לב 

למרות שלהשתלת קוצב לב סיכונים מסוימים, אין עוררין כי תוחלת חיים עם קוצב לב היא לרוב גבוהה יותר, וכן איכות החיים של המטופלים והמטופלות משופרת.

למעשה, לאחר תקופת ההחלמה הראשונית וכל עוד לא מופיעים סימפטומים (כפי שציינו), מרבית האנשים עם קוצב לב יכולים לחיות את חייהם באופן כמעט רגיל לחלוטין. עם זאת, ישנם מספר דברים שחשוב לקחת בחשבון:

• ספורט - באופן כללי, פעילות גופנית בטוחה למטופלים עם קוצב לב, אך יש להתייעץ עם רופא לפני תחילת תוכנית אימונים חדשה או כל שינוי.
• טיסות - מעבר דרך גלאי המתכות בשדה התעופה לא מפריע לקוצב לב, אבל המתכת בקוצב יכולה להפעיל את האזעקה. חשוב לשאת מסמך המאשר את קיומו של קוצב לב.
• טלפון סלולרי - זה בטוח לדבר בטלפון, אבל יש להרחיק אותו לפחות 15 סנטימטרים מקוצב הלב. למשל, לא כדאי לשים את הטלפון בכיס החולצה, וכאשר מדברים בטלפון עדיף להצמיד אותו לאוזן הנגדית לצד שבו הותקן הקוצב.
• בדיקות רפואיות - חשוב לעדכן את כל הרופאים, כולל רופאי שיניים, על קיומו של קוצב לב. בדיקות הדמיה וטיפולים מסוימים עלולים להפריע למכשיר, לרבות MRI, CT, הקרנות, שימוש בזרם חשמלי לשליטה בדימום במהלך ניתוח, טיפול בגלי קול לפירוק אבנים גדולות בכליות או אבני מרה.
• מעקב - יש לבצע בדיקות גופניות תקופתיות, בהתאם להמלצת הרופאים. כמו כן, נדרשות בדיקות גם לקוצב הלב בכל כמה חודשים, אבל רוב המכשירים ניתנים לבדיקה מרחוק ולא מצריכים הגעה פיזית לרופא.

במסגרת קרדיו-טים תוכלו לקבל מענה כוללני בתחום הקוצבים – החל מהערכה ראשונית בדבר הצורך בקוצב, ביצוע בדיקות עזר התומכות בהחלטה זו וכמובן – גם בהשתלת הקוצב עצמה במידת הצורך, כל זאת על ידי מומחים מהשורה הראשונה תחום הפרעות הקצב בישראל.

שאלות ותשובות נפוצות

למה צריך קוצב לב?

השתלת קוצב לב מיועדת לטיפול במצבים של קצב לב איטי או הפרעות קצב אחרות.

מי צריך קוצב לב?

בדרך כלל, אנשים שהלב שלהם דופק לאט מדי צריכים השתלת קוצב לב, אז לעיתים הטיפול מתאים גם לאנשים עם קצב לב מהיר או הפרעות אחרות.

איך מחליפים קוצב לב?

אם נגמרת הסוללה במכשיר, או שיש להחליפו מסיבות שונות, נדרש ניתוח להחלפת הקוצב.

מהן הסיבות להשתלת קוצב לב מלאכותי?

קוצב לב מלאכותי מושתל באנשים עם הפרעות קצב שעלולות להיות מסכנות חיים. במילים אחרות, אנשים עם קוצב לב טבעי לא תקין, או כשישנם חסמי הולכה בהמשך מסלול הזרם החשמלי הטבעי. ישנם סוגי קוצב לב למטרות שונות.

היכן נמצא קוצב לב?

קוצב לב מושתל בחלק העליון של החזה, מתחת לעור, ומותקן באמצעות אלקטרודה אחת לפחות.

האם ניתן לטוס עם קוצב לב?

אין שום מניעה לטוס עם קוצב לב, רק חשוב להציג תעודת קוצב בעת הבידוק הבטחוני.