סחרחורות פתאומיות: מתי וכיצד הן קשורות ללב? | המרכז הישראלי לרפואת הלב - קרדיו-טים

סחרחורות פתאומיות: מתי וכיצד הן קשורות ללב?

סחרחורת פתאומית עלולה להיות חוויה מלחיצה: תחושת סיבוב של הסביבה, חוסר יציבות, או "שחור בעיניים" שמופיע ללא התראה. ברוב המקרים מקור הסחרחורת אינו לבבי (למשל באוזן הפנימית, התייבשות או עייפות), אך לעיתים מדובר בסימן לכך שאספקת הדם למוח אינה מספקת - מצב שעשוי לנבוע מהלב.

המאמר שלפניכם מסביר כיצד הלב קשור לסחרחורות, אילו מצבים לבביים שכיחים עלולים לגרום לכך, איך מבדילים בין מקור לבבי למקור אחר, ומתי חשוב לפנות לבדיקה.

המידע במאמר אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

סוגי סחרחורת ומה הם מרמזים?

הדרך שבה הסחרחורת מורגשת יכולה לכוון לסיבה אפשרית:

  • ורטיגו (Vertigo) - תחושה שהחדר מסתובב או שהגוף מסתחרר. לרוב קשור לאוזן הפנימית.
  • פרה-סינקופה (Pre-syncope) - תחושת עילפון מתקרב, חולשה ברגליים או "החשכה". זהו סוג אופייני יותר כאשר מקור הבעיה לבבי או קשור ללחץ דם.
  • חוסר שיווי משקל - תחושת אי יציבות בהליכה. יכולה להתאים לבעיה נוירולוגית, תרופתית ולעיתים גם לבבית.

כיצד בעיה בלב עלולה לגרום לסחרחורת?

המוח זקוק לאספקת דם רציפה ויציבה. למרות שמשקלו קטן יחסית, הוא מקבל כ-15% מתפוקת הלב. כל ירידה פתאומית בזרימת הדם למוח - אפילו למשך 4-6 שניות - עלולה לגרום לסחרחורת, תחושת עילפון או איבוד הכרה.

מצבים לבביים יכולים לגרום לכך דרך שלושה מנגנונים עיקריים:

  • דופק איטי מדי או מהיר מדי - מפחית את תפוקת הלב.
  • קצב לב לא סדיר - פוגע במילוי החדרים וביעילות הזרמת הדם לגוף.
  • ירידה בלחץ הדם - גורמת להפחתת זרימת הדם למוח.

הפרעות קצב לב - הסיבה הלבבית השכיחה ביותר לסחרחורות

הפרעות קצב לב הן אחת הסיבות השכיחות לסחרחורת ממקור לבבי, בעיקר משום שהן עלולות להפחית באופן זמני את תפוקת הלב ואת זרימת הדם למוח. כאשר הלב פועם מהר מדי, לאט מדי, או באופן לא סדיר, נפגעת יעילות פעולת הלב: במקרים של דופק מהיר זמן המילוי של החדרים מתקצר, ובמקרים של דופק איטי או הפרעות הולכה, תפוקת הלב יורדת. התוצאה עלולה להיות תחושת "שחור בעיניים", חולשה פתאומית, ולעיתים אף עילפון.

בין ההפרעות השכיחות ניתן למנות:

  • פרפור פרוזדורים - קצב לב לא סדיר ולעיתים מהיר, שיכול להתבטא בדפיקות לב, קוצר נשימה, ירידה בסבילות למאמץ וסחרחורת.
  • ברדיקרדיה - דופק איטי משמעותית עלול לגרום לעייפות, חולשה, סחרחורת ולעיתים אירועי עילפון.
  • טכיקרדיה (על חדרית או חדרית) - אירועים של דופק מהיר מאוד שמופיעים בפתאומיות ועלולים לגרום לסחרחורת, אי-שקט, לחץ בחזה ולעיתים ירידה בלחץ הדם.

האבחון מתבסס על אק"ג, ובמקרים רבים נדרש ניטור ממושך באמצעות הולטר (24-48 שעות) או התקנים לניטור ארוך טווח, על מנת לתעד את ההפרעה בזמן אמת ולקשר בינה לבין הופעת הסחרחורת.

לחץ דם נמוך ותת-לחץ דם תנוחתי

לחץ דם נמוך עלול לגרום לסחרחורת משום שהוא מפחית את זרימת הדם למוח. אחת התופעות השכיחות היא תת-לחץ דם תנוחתי (Orthostatic hypotension) - ירידה בלחץ הדם בעת מעבר משכיבה או ישיבה לעמידה. מצב זה מתבטא לרוב בתחושת "שחור בעיניים", חולשה או חוסר יציבות, ולעיתים אף נטייה לעילפון. התופעה שכיחה יותר בגיל מבוגר, במצבי התייבשות או לאחר מחלה, וכן אצל מטופלים הנוטלים תרופות להורדת לחץ דם (כגון משתנים או חוסמי בטא). כאשר הסחרחורות חוזרות או גורמות לנפילות, חשוב לבצע הערכה רפואית ולהתאים את הטיפול לפי הצורך.

אי ספיקת לב

באי ספיקת לב תפוקת הלב נמוכה יחסית, ולכן אספקת הדם למוח עלולה להיפגע - בעיקר בזמן מאמץ, כאשר הדרישה לחמצן עולה.

תסמינים אופייניים נוספים לאי ספיקת לב:

  • עייפות ניכרת
  • קוצר נשימה במאמץ או במנוחה
  • נפיחות ברגליים
  • קושי בשכיבה (צורך בכריות רבות)
  • עלייה מהירה במשקל עקב אגירת נוזלים

במקרים אלו בירור מוקדם חשוב, שכן טיפול מתאים עשוי לשפר משמעותית את התפקוד ואת איכות החיים.

מחלות מסתמים

מסתמי הלב מאפשרים זרימת דם בכיוון הנכון. כאשר מסתם מוצר או דולף, הזרימה נפגעת ולעיתים נוצרת ירידה באספקת הדם למוח - במיוחד במאמץ.

דוגמה בולטת היא היצרות של המסתם האאורטלי, שעלולה להתבטא בסחרחורת במאמץ ולעיתים גם עילפון. האבחון מבוצע בעיקר באמצעות אקו לב.

איך מבדילים בין סחרחורת שמקורה בלב לסחרחורת שמקורה באוזן?

מאפיינים שעשויים לסייע:

  • תחושה: מקור לבבי מתבטא יותר כ"עילפון מתקרב" והחשכה; מקור אוזני מתבטא לרוב בסיבוב עז (ורטיגו).
  • משך: מקור לבבי לרוב קצר (שניות עד דקות); מקור אוזני יכול להימשך דקות עד שעות.
  • גורם מחמיר: מקור לבבי מוחמר במאמץ או בקימה; מקור אוזני מוחמר בתנועות ראש.
  • תסמינים נלווים: מקור לבבי עשוי להיות מלווה בדפיקות לב, קוצר נשימה או כאב בחזה; מקור אוזני עשוי להיות מלווה בבחילה, הקאות, טנטון או ירידה בשמיעה.

מי בסיכון מוגבר לסחרחורת ממקור לבבי?

  • גיל מעל 65
  • מחלת לב ידועה (מחלה כלילית, הפרעות קצב, מחלות מסתמים)
  • יתר לחץ דם או סוכרת
  • עישון
  • היסטוריה משפחתית של מחלות לב/הפרעות קצב
  • טיפול תרופתי לבבי (במיוחד חוסמי בטא ומשתנים)

סימני אזהרה - מתי חייבים בירור או פנייה דחופה?

מומלץ בירור קרדיולוגי כאשר יש:

  • סחרחורת מלווה בדפיקות לב
  • סחרחורת בזמן מאמץ
  • סחרחורת מלווה בקוצר נשימה
  • סחרחורת מלווה בעילפון
  • סחרחורת חוזרת ללא הסבר

פנייה דחופה לחדר מיון נדרשת אם הסחרחורת מלווה ב:

  • כאב בחזה
  • קוצר נשימה חד
  • עילפון ממושך
  • חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף או הפרעת דיבור

איך מאבחנים סחרחורת ממקור לבבי?

הבירור הקרדיולוגי כולל לרוב:

  • אק"ג - לזיהוי הפרעות קצב או הפרעות הולכה
  • הולטר - ניטור קצב הלב 24-48 שעות
  • אקו לב - הערכת מבנה הלב, תפקוד החדרים והמסתמים
  • בדיקת מאמץ - בעיקר אם הסחרחורת מופיעה בפעילות גופנית
  • ניטור לחץ דם 24 שעות - לפי הצורך, במיוחד בחשד לתת-לחץ דם תנוחתי

קרדיוטים - אבחון מקיף במקום אחד

קרדיוטים, המרכז הישראלי לרפואת הלב, מאחד צוות קרדיולוגים בכירים ממגוון תחומי התמחות. במרכז ניתן לבצע בירור מקיף לסחרחורות שעשויות להיות קשורות ללב, כולל אק"ג, הולטר, אקו לב ובדיקות מאמץ - עם מענה מהיר ותוכנית טיפול מותאמת אישית.

אם אתם חווים סחרחורות חוזרות או תסמינים מדאיגים - מומלץ לפנות לייעוץ והערכה קרדיולוגית.

שאלות ותשובות על סחרחורות והקשר ללב

האם סחרחורת יכולה להעיד על בעיה בלב?

כן. הלב אחראי להזרמת דם למוח, וכל הפרעה בתפקודו עלולה לגרום לסחרחורת. הגורמים הלבביים השכיחים כוללים הפרעות קצב, לחץ דם נמוך, אי ספיקת לב ומחלות מסתמים.

מה ההבדל בין סחרחורת שמקורה באוזן לסחרחורת שמקורה בלב?

סחרחורת שמקורה באוזן הפנימית מתבטאת בתחושת סיבוב עזה המחמירה בתנועות ראש, ומלווה לעיתים בבחילה ובבעיות שמיעה. סחרחורת ממקור לבבי מתבטאת יותר כתחושת עילפון מתקרב אשר מחמירה במאמץ או בקימה.

האם סחרחורת בזמן קימה קשורה ללב?

לעיתים קרובות כן. תת-לחץ דם תנוחתי גורם לסחרחורת או החשכה רגעית בעיניים בעת קימה, ועשוי להיות קשור למצבים לבביים או לתרופות לבביות.

האם הפרעות קצב תמיד גורמות לסחרחורת?

לא. חלק מהפרעות הקצב אינן מורגשות כלל ומתגלות רק בבדיקה. הסחרחורת מופיעה כאשר ההפרעה משפיעה על יכולת הלב לספק מספיק דם למוח.

אילו בדיקות משמשות לאבחון סחרחורת ממקור לבבי?

הבדיקות הנפוצות כוללות אק"ג לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב, הולטר למעקב ממושך (24-72 שעות), אקו לב להערכת מבנה ותפקוד הלב, ובדיקת מאמץ אם הסחרחורות מופיעות בזמן פעילות.

מתי סחרחורת מחייבת פנייה דחופה?

יש לפנות מיד לחדר מיון כאשר הסחרחורת מלווה בכאב בחזה, קוצר נשימה חד, עילפון ממושך, או חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף.

לקביעת תור