עילפון מוגדר כאובדן הכרה, בדרך כלל קצר (שניות ספורות).
תחושת עילפון או אובדן הכרה, אפילו קצר, עלולים לעורר דאגה עמוקה אצל המטופל בין אם יש לכך הצדקה מהבחינה הרפואית ובין אם לאו. אמנם לעיתים מדובר אכן בתמרור אזהרה, אבל בפעמים אחרות מדובר בתופעה לא מסוכנת שמאחוריה הסבר פיזיולוגי מאוד ברור.
בשורות הבאות נסביר על כל המשמעויות ומתי עילפון עשוי להיות קשור במחלת לב וצריך להיבדק בהקדם.
מהו עילפון ומה ההבדל בינו לבין תחושת עילפון?
עילפון או סינקופה הוא אובדן הכרה קצר, שלאחריו המטופל מתאושש בעצמו, בדרך כלל במהירות וללא השפעות מיוחדות. לאחר ההתאוששות המטופל חוזר לעצמו בתוך שניות עד דקות, ללא צורך בהתערבות רפואית, פעולת החייאה וכדומה.
לעומת זאת תחושת עילפון או הרגשה של טרום עילפון פירושה הרגשה של המטופל שהוא עומד להתעלף. תחושה זאת מתבטאת בצורה של חולשה פתאומית, סחרחורת, ראייה מטושטשת. במקרה הזה שלא כמו בעילפון, המטופל לא מאבד את הכרתו.
"מבחינה רפואית, הן עילפון והן תחושת עילפון עשויים להצביע על אותן הסיבות. כלומר על מנת לרדת לשורש העניין מבצעים את אותן הבדיקות, בהתאם לסימפטומים, תלונות נוספות, היסטוריה רפואית משפחתית וכן הלאה."
מהם הגורמים האפשריים לעילפון?
ידועים כמה וכמה גורמים אפשריים המסבירים את תופעת העילפון:
- עילפון וזו ואגלי, שהוא עילפון הנובע מסיבות שונות שאינן קשורות לבעיה רפואית. כך למשל עמידה ממושכת ללא תנועה, חום, כאבים, תחושת לחץ עקב צפייה באירוע טראומתי, מחשבה שמעוררת פחד רב, עייפות ועוד. הסיבה היא שעצב הוואגוס מוביל לירידה מהירה בלחץ הדם ובדופק של הנבדק. בשל כך יורדת אספקת הדם למוח והמטופל מאבד את הכרתו. מטופלים רבים חשים קודם לכן סימנים של טרום עילפון. נפוץ במטופלים בריאים וצעירים.
- עילפון שנובע ממעבר מהיר משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה. הסיבה היא ירידה בלחץ הדם. גורם זה לעילפון נפוץ יותר אצל מטופלים מבוגרים, אצל מטופלים שנוטלים תרופות מסוימות כגון תרופות ליתר לחץ דם או במטופלים שהיו מרותקים זמן רב למיטה.
- עילפון מסוג אחר נובע מסיבה הקשורה ללב. כאן העילפון מהווה נורת אזהרה למצב רפואי מסוכן, כגון הפרעות קצב או ליקויים בלב, במסתם, או ליקוי אחר שמוביל לירידה מהירה באספקת הדם למוח. עילפון על רקע לבבי הרבה פעמים מגיע לא שום התראה, ללא סימני טרום עילפון.
- ישנן סיבות אפשריות נוספות לעילפון, כגון היפוגליקמיה, אנמיה חמורה, התקף אפילפסיה (שאיננו עילפון אך לעיתים עשוי להיראות דומה) ועוד.
מתי עילפון עלול להיות קשור ללב?
עילפון עשוי להיות קשור ללב ולכן להצביע על גורמי סיכון שחשוב לזהות ולטפל בהם בהקדם. אם הסימנים הבאים מוכרים לכם או הופיע אצל קרוב משפחה, פנו בהקדם לקרדיולוג. ישנו סיכוי גבוה שלפנינו סינקופה הקשורה בלב או עילפון ממקור לבבי:
- כאשר מדובר בעילפון עילפון פתאומי, ללא סימני טרום עילפון, ללא תחושה מוקדמת לפני אובדן ההכרה של חולשה, סחרחורת, זיעה קרה וכדומה.
- העילפון אירע בזמן של פעילות גופנית עצימה או זמן קצר לאחר סיום המאמץ.
- העילפון אירע במנוחה כאשר לחץ הדם יציב ולכן איננו הסיבה לעילפון.
- העילפון מלווה בדפיקות לב.
- עילפון אצל מטופל בעל מחלת לב או כאשר ידועה היסטוריה משפחתית של תמותה בגיל צעיר מאירוע לב או מסיבה שלא אובחנה.
למה חשוב לא להתעלם מהתעלפויות חוזרות?
התעלפות חוזרת ראויות לתשומת לב מיוחדת. אנו מדברים על מטופלים שהתעלפו פעמיים, שלוש, או יותר בפרק זמן של שבועות או חודשים, עם או בלי הרגשה של טרום עילפון.
חשוב שלא להתעלם מכך או לנסות לתרץ התעלפויות כאלה בתירוצים כגון "הייתי עייף", "זה קרה מפני שלא אכלתי סדיר" או ש"עמדתי הרבה בשמש".
ראשית, מטופלים הסובלים מהתעלפויות חוזרות ונשנות נמצאים בסיכון מיוחד להיפגע מהנפילה בזמן אובדן ההכרה.
בהתעלפויות חוזרות גדל הסיכון לסבול מפציעת ראש קשה, פציעה עקב נפילה במדרגות, תאונת דרכים אם העילפון קורה בזמן נהיגה. שנית, התעלפויות חוזרות עשויות לנבוע מסיבה לבבית. אם לא מאבחנים ומטפלים בכך, הפרעת הקצב עשויה להחמיר. לכן, במקרים אלה חשוב להיוועץ בהקדם עם קרדיולוג.
מדוע תחושת עילפון לאחר מאמץ היא סימן שדורש בדיקה?
תחושת עילפון לאחר מאמץ או עילפון בזמן מאמץ גופני או לאחריו מהווים אינדיקציה לבעיה לבבית שחשוב לבדוק. תחושת עילפון בזמן פעילות כמו ריצה, עלייה מאומצת במדרגות או פעילות ספורטיבית אחרת, מהווה סימן אזהרה מובהק שכן בזמן מאמץ הלב פועל בקצב מהיר.
אם ישנו גורם שמפריע לזרימת הדם בלב, למשל היצרות של מסתם, הפרעת קצב או סיבות אחרות, הדבר גורם בזמן מאמץ למחסור של דם המגיע למוח. כלומר הסימנים של סחרחורת, ראייה מטושטשת וכל יתר תחושות טרום העילפון עלולים להצביע על בעיה קרדיולוגית שלא הבחנו בה כאשר הגוף לא מתאמץ.
מדובר במצבי סיכון לתמותה על רקע לבבי ולכן, עילפון או תחושת עילפון במאמץ הם סימנים שחשוב לבדוק לעומק מה עומד מאחוריהם (על ידי בדיקות כגון אקו לב ומבחן מאמץ).
אילו בדיקות עושים בבירור עילפון?
בבירור של עילפון הקרדיולוג צפוי לבקש מהמטופל לספר על כל הנסיבות בזמן העילפון.
חשוב להרחיב לגבי התחושות המקדימות, האם אירע דבר מה חריג מסביב, מה המטופל עשה באותה העת (מאמץ, קימה משכיבה לישיבה וכדומה), האם המטופל חש דפיקות לב מואצות ועוד.
לאחר מכן להמשך הבירור הבדיקות המקובלות הן:
- בדיקת לחץ דם ודופק.
- בדיקת אק"ג, רישום הפעילות החשמלית של הלב.
- בדיקת קצב הלב לפרק זמן של יום שלם או יותר לפי הצורך (בדיקת הולטר לב). אם יש צורך בבדיקה לפרק זמן ארוך, ישנה בדיקה ממושכת שנקראת בדיקת Loop Recorder.
- בדיקת אקו לב, בדיקת אולטרסאונד ייעודית לבדיקת הלב עצמו.
- בדיקת לב במאמץ, כאשר המטופל מבצע פעילות גופנית מאומצת כדי להעלות את הדופק.
- בדיקה שבה המטופל שוכב שולחן בדיקות מיוחד ומשנים את זווית השכיבה (מבחן הטיה). זו דרך טובה לאבחן סוגים מסוימים של עילפון (כגון עילפון וזו ואגלי).
מתי צריך לפנות בדחיפות לבירור רפואי או חדר מיון אחרי עילפון?
יש לפנות בדחיפות לחדר מיון מיד במקרים הבאים:
- עילפון שהתרחש בזמן מאמץ גופני
- עילפון ללא כל סימני אזהרה
- עילפון המלווה בכאב חזה, קוצר נשימה או דפיקות לב חריגות
- עילפון שהוביל לפציעה כתוצאה מהנפילה של אובדן ההכרה
- עילפון אצל מטופל בעל מחלת לב מאובחנת
- עילפון אצל ילדים
מה לא לעשות אחרי עילפון?
אחרי עילפון חשוב:
- לא להתאמץ. תנו לגוף להמשיך להתאושש בהדרגה.
- לא למהר לקום על הרגליים. כדאי לשבת עד שמתאוששים או אף לשכב ברגליים מורמות לדקות מספר.
- לאחר שכיבה ומנוחה, להתרומם לישיבה לאט לאט ורק לאחר מנוחה נוספת, לעבור לעמידה.
- לא לנהוג. במיוחד בהתעלפויות חוזרות לא חוזרים לנהוג לפני שבודקים ומבינים מהי הסיבה לכך. עילפון ליד ההגה עלול להוביל לתוצאות הרות אסון, תאונת דרכים קטלנית.
- להפסיק פעילות במאמץ או ספורט תחרותי, אם העילפון התרחש במאמץ. לפני שחוזרים לפעילות ספורטיבית חשוב להתייעץ עם קרדיולוג.
- בכל מקרה של ספק, לא לוותר על בירור רפואי, משום שעילפון על רקע לבבי, שלא אובחן ולא טופל עלול, לחזור בנסיבות מסוכנות יותר או להוביל להחמרה במצב הרפואי.
זכרו, עזרה ראשונה מהירה ומתאימה יכולה להשפיע באופן משמעותי על התוצאה של התקף לב.
לסיכום, ידע מציל חיים, ולכן חשוב להכיר ככל הניתן את הסכנות והסימנים של התקף לב. פעולה מהירה ונכונה תעניק לכם ולאנשים היקרים לכם את הסיכויים הטובים ביותר למניעה או להפחתת הסיכון.
במרכז קרדיו-טים עומד לרשות המטופלים צוות מומחים מהשורה הראשונה בתחום רפואת הלב, הפועל משלב האבחון, דרך הטיפול ועד השיקום, במטרה לספק טיפול מיטבי לאנשים עם גורמי סיכון ולאחר התקפי לב, כדי למנוע אירועים נוספים בעתיד.
