שמירה על בריאות הלב במהלך הטיפול בסרטן ולאחריו
קרדיו־אונקולוגיה היא תחום ברפואת הלב העוסק במניעה, באבחון ובטיפול בסיבוכים לבביים וכלי דם הקשורים למחלת הסרטן ולטיפולים האונקולוגיים. התחום מיועד למטופלים המתמודדים עם מחלת הסרטן, למחלימים ממנה, וכן למטופלים עם מחלות לב קיימות או גורמי סיכון לבביים הזקוקים לטיפול אונקולוגי.
מחלת לב קיימת, כגון מחלה כלילית, הפרעות קצב או ירידה בתפקוד הלב, עלולה להקשות על הטיפול במחלת הסרטן. מנגד, טיפולים אונקולוגיים מסוימים עלולים להשפיע על תפקוד שריר הלב, על העורקים, על מסתמי הלב, על המערכת החשמלית של הלב ועל לחץ הדם. חלק מההשפעות מופיעות במהלך הטיפול, ואחרות עלולות להתפתח חודשים ואף שנים לאחר סיומו.
הייעוץ הקרדיו־אונקולוגי משלב הערכה קרדיולוגית עם תיאום וקבלת החלטות משותפת עם הצוות האונקולוגי. מטרתו לזהות סיכונים מראש, למנוע או לצמצם פגיעה לבבית, לאבחן סיבוכים מוקדם ולהתאים תוכנית טיפול ומעקב אישית. כך ניתן לסייע למטופלים לקבל את הטיפול האונקולוגי הנחוץ להם, תוך שמירה מרבית על בריאות הלב בטווח הקצר והארוך.
בקרדיו־טים, המרכז הישראלי לרפואת הלב, ניתן ייעוץ קרדיו־אונקולוגי לפני תחילת הטיפול בסרטן, במהלכו ולאחר סיומו, בהתאם לצרכים הרפואיים של כל מטופל.
קרדיולוגית בכירה בבי"ח שיבא, מובילה את שירות הקרדיו-אונקולוגיה.
למי מיועד ייעוץ קרדיו־אונקולוגי?
ייעוץ קרדיו־אונקולוגי עשוי להתאים למטופלים במצבים הבאים:
- לפני התחלת טיפול אונקולוגי: מטופלים עם מחלת לב קיימת, יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה או גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם.
- לפני טיפולים בעלי פוטנציאל לפגיעה לבבית: לרבות כימותרפיה, אימונותרפיה, טיפולים ביולוגיים והורמונליים, טיפולים ממוקדים והקרנות לאזור בית החזה.
- במהלך הטיפול בסרטן: כאשר מופיעים תסמינים חדשים, שינויים בבדיקות דם, ירידה בתפקוד הלב, הפרעות קצב, יתר לחץ דם או חשד לסיבוך לבבי אחר.
- לאחר סיום הטיפול האונקולוגי: למחלימים הזקוקים להערכת הסיכון הלבבי, לאיתור השפעות מאוחרות של הטיפול או למעקב ארוך טווח.
- לילדים ולבוגרים ששרדו סרטן בילדותם: לצורך הערכה ומעקב אחר ההשפעות הלבביות האפשריות של טיפולים שקיבלו במהלך הילדות או גיל ההתבגרות.
מה כולל הליווי לאורך הטיפול בסרטן?
| שלב הטיפול | הסבר |
|---|---|
לפני תחילת הטיפול האונקולוגי | הערכה קרדיולוגית לפני תחילת הטיפול בסרטן עשויה לסייע בזיהוי גורמי סיכון ובתכנון המעקב המתאים. היא חשובה במיוחד למטופלים עם מחלת לב קיימת, גורמי סיכון משמעותיים או תוכנית טיפול הכוללת תרופות או קרינה שעלולות להשפיע על הלב. ההערכה כוללת סקירה של מחלות הרקע, התרופות הקבועות וגורמי הסיכון, ובהתאם לצורך גם בדיקה גופנית, אק״ג, בדיקות דם ואקו לב. במצבים מתאימים ניתן להיעזר בבדיקות נוספות. הערכה מוקדמת מאפשרת לאזן גורמי סיכון, להתאים טיפול תרופתי ולתעד את מצב הלב לפני תחילת הטיפול האונקולוגי, כדי שיהיה אפשר להשוות אליו בדיקות בהמשך. על בסיס הממצאים נבנית תוכנית אישית למניעה ולמעקב. |
במהלך הטיפול האונקולוגי | חלק מהטיפולים האונקולוגיים מחייבים מעקב לבבי כדי לזהות שינויים מוקדם, לעיתים עוד לפני הופעת תסמינים. תדירות המעקב וסוג הבדיקות נקבעים לפי סוג הטיפול, המינון המצטבר, משך החשיפה, מחלות הרקע וגורמי הסיכון של המטופל. המעקב עשוי לכלול הערכה קלינית, אק״ג, אקו לב, בדיקות דם כגון טרופונין ו־BNP או NT-proBNP, וכן ניטור ואיזון של לחץ הדם וגורמי סיכון נוספים, בהתאם לצורך. במקרה של חשד לפגיעה לבבית, הערכה קרדיולוגית מאפשרת לקבוע אם נדרש בירור נוסף, טיפול תרופתי או שינוי בתוכנית המעקב. במקרים רבים ניתן לטפל בסיבוך הלבבי ובמקביל להמשיך בטיפול האונקולוגי, בהתאם לחומרת המצב ולהערכת הסיכון המשותפת של הקרדיולוג והאונקולוג. יש לפנות להערכה רפואית אם מופיעים קוצר נשימה חדש, נפיחות ברגליים, דפיקות לב, כאב בחזה או עייפות חריגה. תסמינים אלה עלולים לנבוע מסיבות שונות, אך במהלך טיפול אונקולוגי חשוב לברר אם קיים גם גורם לבבי. כאב משמעותי בחזה או קוצר נשימה חריף מחייבים פנייה דחופה לקבלת טיפול רפואי. |
מעקב לבבי אחרי סיום הטיפול | השפעות מסוימות של טיפול אונקולוגי עלולות להופיע גם חודשים או שנים לאחר סיום הטיפול. לכן, אצל חלק ממחלימי הסרטן יש חשיבות למעקב קרדיולוגי תקופתי, הכולל איתור סיבוכים מאוחרים, טיפול בהם ואיזון גורמי סיכון לבביים. המעקב יכול לכלול גם המלצות לפעילות גופנית, תזונה ואורח חיים התומך בבריאות הלב. |
אילו השפעות לבביות עלולות להיות לטיפולים אונקולוגיים?
הטיפולים האונקולוגיים המודרניים מאפשרים לטפל בסוגים רבים של סרטן, אך חלקם עלולים לגרום להשפעות על הלב וכלי הדם. סוג הסיכון משתנה בהתאם לטיפול ולמאפייני המטופל, ולא כל מטופל יפתח סיבוך לבבי.
ירידה בתפקוד שריר הלב
תרופות מסוימות, ובהן אנתרציקלינים וטרסטוזומאב, עלולות לגרום לירידה בתפקוד שריר הלב ולעיתים להתפתחות אי־ספיקת לב. מעקב מותאם אישית, הכולל אקו לב ולעיתים מדדים מתקדמים כגון Strain, עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של שינויים בתפקוד הלב.
הפרעות בקצב הלב
טיפולים אונקולוגיים מסוימים עלולים להשפיע על הפעילות החשמלית של הלב, לגרום להארכת מקטע QT או להעלות את הסיכון להפרעות קצב, לרבות פרפור פרוזדורים. הערכת הסיכון והמעקב נקבעים בהתאם לסוג התרופה ולמאפייני המטופל.
פגיעה בעורקי הלב ובכלי הדם
חלק מהטיפולים עלולים לגרום לכיווץ של העורקים הכליליים, לפגיעה בכלי הדם או להגדלת הסיכון לאירועים כליליים. בנוסף, טיפולים מסוימים עלולים להשפיע על התפתחות טרשת עורקים ועל הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים.
דלקת בשריר הלב או בקרום הלב
אימונותרפיה, ובייחוד טיפולים המעכבים נקודות בקרה של מערכת החיסון (Immune Checkpoint Inhibitors), עלולה במקרים נדירים לגרום למיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב), שעלולה להיות חמורה ולחייב אבחון וטיפול מהירים. במקרים מסוימים עלולה להתפתח גם פריקרדיטיס (דלקת בקרום הלב).
יתר לחץ דם ושינויים מטבוליים
טיפולים ביולוגיים, ממוקדים והורמונליים מסוימים עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם, לשינויים ברמות הכולסטרול או להשפעות מטבוליות אחרות. איזון גורמי הסיכון חשוב לצמצום הסיכון למחלות לב וכלי דם במהלך הטיפול ולאחריו.
השפעות מאוחרות של הקרנות לבית החזה
קרינה לאזור בית החזה עלולה לפגוע במבנים שונים בלב, לרבות העורקים הכליליים, מסתמי הלב, קרום הלב ומערכת ההולכה החשמלית. השפעות אלה עשויות להופיע גם שנים לאחר הטיפול, ולכן יש חשיבות להערכת הסיכון ולמעקב מותאם לאורך זמן.
מה עושים אם מתגלה ירידה בתפקוד הלב במהלך הטיפול בסרטן?
ירידה בתפקוד הלב אינה מחייבת בהכרח הפסקת טיפול אונקולוגי. כאשר מתגלה שינוי, הקרדיולוג והאונקולוג מעריכים יחד את חומרתו, את משמעותו ואת הסיכון שבהמשך הטיפול, תוך התחשבות בתועלת הצפויה מהטיפול בסרטן.
הבירור עשוי לכלול אקו לב חוזר, בדיקות דם ובמקרים מתאימים גם בדיקות מתקדמות יותר להערכת תפקוד הלב והעורקים. בהתאם לממצאים ניתן להתחיל או להתאים טיפול תרופתי ללב, תוך התאמה למצב הקליני ולקיחה בחשבון גם של הטיפול האונקולוגים הניתנים.
לאחר הערכה משותפת מתקבלת החלטה אם ניתן להמשיך בטיפול האונקולוגי תחת מעקב צמוד, אם נדרשת התאמה שלו או אם יש צורך בהשהיה זמנית. ההחלטה מבוססת על מצבו הכולל של המטופל, חומרת הפגיעה הלבבית והחשיבות של הטיפול האונקולוגי. זיהוי מוקדם וטיפול מתאים עשויים לסייע בשיפור התפקוד הלבבי ובאפשרות להמשיך בטיפול בסרטן.
מעקב לבבי לאחר סיום הטיפול האונקולוגי
סיום הטיפול בסרטן אינו מסיים בהכרח את הסיכון לסיבוכים לבביים. חלק מההשפעות של הטיפולים האונקולוגיים עשויות להתפתח חודשים ואף שנים לאחר סיומם, ולעיתים ללא תסמינים בשלבים הראשונים.
מחלימים מסרטן שקיבלו טיפולים בעלי פוטנציאל לפגיעה לבבית עשויים להזדקק למעקב קרדיולוגי ארוך טווח. הצורך במעקב ותדירותו נקבעים לפי סוג הטיפול, המינון והחשיפה המצטברת, גיל המטופל בעת הטיפול, הזמן שחלף מאז הטיפול וגורמי הסיכון הנוספים.
המעקב עשוי לכלול הערכת תפקוד הלב, בירור תסמינים, איתור מחלה כלילית או מחלות מסתמים, בדיקות נוספות לפי הצורך ואיזון גורמי סיכון כגון יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה. כמו כן, ניתן לשלב המלצות מותאמות לפעילות גופנית, לתזונה ולאורח חיים התומך בבריאות הלב.
מעקב מותאם אישית חשוב במיוחד למי שקיבלו אנתרציקלינים, הקרנות לבית החזה, אימונותרפיה, השתלת מח עצם, או טיפולים אחרים הקשורים לסיכון לבבי מוגבר. מטרתו לזהות סיבוכים מוקדם, לאפשר טיפול בזמן ולצמצם את הסיכון למחלות לב וכלי דם בהמשך החיים.
קרדיו־אונקולוגיה בילדים ובמחלימים מסרטן בילדות
ילדים ובני נוער המטופלים במחלת הסרטן עלולים להיות חשופים להשפעות לבביות של טיפולים כגון אנתרציקלינים, הקרנות לאזור בית החזה ותרופות אונקולוגיות אחרות. מאחר שילדים עשויים לחיות עשרות שנים לאחר החלמתם, יש חשיבות מיוחדת להערכת הסיכון הלבבי ולמעקב לאורך החיים.
קרדיו־אונקולוגיה בילדים מתמקדת בהערכת מצב הלב לפני טיפולים בעלי סיכון לבבי, במעקב במהלך הטיפול ובזיהוי מוקדם של פגיעה אפשרית. במידת הצורך מותאמת תוכנית מעקב גם לאחר סיום הטיפול, בהתאם לסוג החשיפה ולרמת הסיכון.
גם בוגרים שחלו בסרטן בילדותם עשויים להזדקק למעקב לבבי, אפילו אם חלפו שנים רבות מאז החלמתם והם מרגישים טוב. בין ההשפעות האפשריות נמצאות ירידה בתפקוד שריר הלב, מחלה כלילית, מחלות מסתמים והפרעות במערכת ההולכה החשמלית. הסיכון משתנה מאדם לאדם, בהתאם לטיפולים שקיבל ולגורמי הסיכון הנוספים.
מעקב קרדיו־אונקולוגי מותאם מאפשר לתכנן את הבדיקות הנדרשות, לזהות שינויים מוקדם ולהתייחס גם לגורמי סיכון לבביים המתפתחים עם הגיל. המעבר ממעקב בילדות למעקב בבגרות הוא חלק חשוב ברצף הטיפולי, כדי לשמור על בריאות הלב לאורך החיים.
הייעוץ הקרדיו־אונקולוגי בקרדיו־טים
בקרדיו־טים, המרכז הישראלי לרפואת הלב, ניתן ייעוץ קרדיו־אונקולוגי למטופלים לפני הטיפול בסרטן, במהלכו ולאחריו, לרבות למחלימים הזקוקים למעקב ארוך טווח ולילדים ולבוגרים ששרדו סרטן בילדותם.
הגישה הקרדיו־אונקולוגית משלבת הערכה קרדיולוגית, מניעה ואיתור מוקדם של סיבוכים, התאמת טיפול ומעקב בהתאם לצורך, ותיאום עם הצוות האונקולוגי. לפי המצב הרפואי ניתן לשלב מומחים בתחומים נוספים בקרדיולוגיה, ובהם אי־ספיקת לב, הפרעות קצב, מחלות מסתמים ומחלה כלילית.
מטרת הטיפול היא לשמור על בריאות הלב וכלי הדם לאורך הדרך, לצמצם את הסיכון לסיבוכים ולאפשר למטופלים לקבל את הטיפול האונקולוגי המתאים להם, תוך התייחסות לבריאותם בטווח הקצר והארוך.
לתיאום ייעוץ קרדיו־אונקולוגי בקרדיו־טים ניתן לפנות למרפאה.
שאלות נפוצות על קרדיו־אונקולוגיה
האם כדאי לפנות לקרדיולוג לפני טיפול בסרטן אם קיימת מחלת לב?
כן. הערכה קרדיולוגית מוקדמת מאפשרת להכיר את מצב הלב לפני הטיפול, לאזן מחלות רקע ולתכנן מעקב מתאים. היא חשובה במיוחד כאשר קיימת מחלת לב ידועה או מתוכנן טיפול בעל פוטנציאל להשפעה לבבית.
האם כל מטופל שמקבל כימותרפיה צריך לעבור אקו לב?
לא בהכרח. הצורך באקו לב ובבדיקות נוספות נקבע בהתאם לסוג התרופה, למינון ולמאפייני המטופל. בטיפולים מסוימים, כגון אנתרציקלינים וטרסטוזומאב, מקובל לבצע הערכה של תפקוד הלב לפני הטיפול ובמהלכו, בהתאם לרמת הסיכון ולתוכנית הטיפול.
אם אקו לב מראה ירידה בתפקוד הלב, האם חייבים להפסיק את הטיפול האונקולוגי?
לא. במקרים רבים ניתן לשקול המשך טיפול בסרטן לצד טיפול לבבי ומעקב צמוד. ההחלטה מתקבלת בשיתוף הקרדיולוג והאונקולוג ותלויה בחומרת הפגיעה, בתסמינים, בסוג הטיפול ובתועלת הצפויה ממנו.
האם יש צורך במעקב לבבי גם שנים לאחר סיום הטיפול בסרטן?
בחלק מהמחלימים כן. טיפולים מסוימים, לרבות אנתרציקלינים והקרנות לבית החזה, עלולים לגרום להשפעות לבביות מאוחרות. הצורך במעקב נקבע לפי סוג הטיפול, מידת החשיפה, גיל המטופל בעת הטיפול וגורמי הסיכון הנוספים.
האם אפשר לזהות פגיעה בלב לפני שמופיעים תסמינים?
לעיתים כן. אקו לב, לרבות מדדים מתקדמים של תפקוד שריר הלב, ובדיקות דם מתאימות עשויים לסייע בזיהוי מוקדם של שינויים. סוג הבדיקות ותדירותן נקבעים לפי הטיפול האונקולוגי ורמת הסיכון של המטופל.
האם ילדים שהחלימו מסרטן צריכים מעקב לבבי בבגרות?
חלק מהילדים שהחלימו מסרטן זקוקים למעקב גם בבגרות, במיוחד אם קיבלו טיפולים בעלי פוטנציאל לפגיעה לבבית. תוכנית המעקב נקבעת לפי סוג הטיפול והמינון, גיל המטופל בעת החשיפה, גורמי הסיכון וההנחיות הרפואיות הרלוונטיות.
